Igrot Kodesh · Letter 8328 — Chinuch

By the grace of Hashem,

11 Shevat* 5722,

Brooklyn, New York,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and

devotes himself to communal needs, Rav Yitzchak (note 1: Rav I. Dubov. See, regarding him, letters no. 7525 and 8392),

I respond to the questions you posed to me, some time ago:

A) The Likkutei Torah* explains, in chapter 4 of the commentary entitled: "Do not suppress," that certain aspects of the Torah* cannot be expressed, here below, in the terms of the intellect and of reason. This is the case of the statement according to which: "Yosef* was brought down to Egypt and Potiphar* bought him." Now, why does the Likkutei Torah* choose precisely this example? In fact, it is indeed an exact illustration of this idea. In this case, Potiphar* bought Yosef* and the Torah* attests to the validity of this acquisition. Despite this, Yosef* did not invest himself in Egypt and the affairs of that country did not trouble him at all, as the Toras Chaim* explains, at the end of Parshas Vayechi*.

B) The Torah Or*, in the second discourse entitled: "A man is obligated to become intoxicated" (note 2: On the day of Purim*), at page 98d, explains that, when Hashem "placed the mountain above their heads like a barrel" (note 3: During the giving of the Torah*, near Mount Sinai*), the children of Israel were able to proclaim: "We will do and (then) we will understand." Now, the Midrash Tanchuma* and the Tosafos* on tractate Shabbos* 88a affirm that this proclamation was made before the mountain was placed above their heads. In fact, these are indeed divergent Midrashim*. What the Torah Or* states is found in the Midrash Tehillim* on verse 1, 4 and in the Mechilta* of Rabbi Shimon Ben Yochai*.

ח'שכח

ב"ה, י"א שבט, ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ. י.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

... במענה לשאלותיו מאז: א) בלקו"ת בהביאור דולא תשבית באות ד': יש בתורה דברים שלא נתנו להתלבש למטה בחכ' ושכל כלל וכמו יוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר כו' - למה תפס דוקא דבר זה.

- י"ל דזהו אותו הענין ממש, דויקנהו (קנין שהתורה מעידה על תקפו) פוטיפר ליוסף ובכ"ז לא נתלבש יוסף שם כלל ולא בלבלוהו עניני מצרים כלל (ראה תו"ח ס"פ ויחי).

ב) בתו"א ד"ה חייב איניש לבסומי השני (צח, סע"ד): שע"י שכפה עליהם הר כגיגית באו להקדמת נעשה לנשמע, ובמדרש תנחומא ובתוס' (שבת פח, רע"א) מוכח דהקדמת נעשה לנשמע הי' קודם כפיית ההר.

מדרשות חלוקות הן. וכמש"כ בתו"א כן הוא במדרש תהלים א, ד. ובמכילתא דרשב"י.

ח'שכח
חלקה נדפסה בלקו"ש חט"ו ע' 524 חלקה בחי"ג ע' 165 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מו"ה יצחק: דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"כ ז'תקכה, ובהנסמן בהערות שם.

לקמן ח'שצב.