Igrot Kodesh · Letter 8332 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

16 Shevat* 5722,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem, of

multiple accomplishments, filled with zeal,

Rav S. I. (note 1: Rav Shimon Yisrael Pazen, of Brooklyn, Rabbi of Shafran. See, regarding him, letter no. 8275),

I greet you and bless you,

I have duly received your letter (note 2: Also found in his book Torah Achas*, volume 3, letter no. 10, from page 39), which reached me during the holy Shabbos* 15 Shevat*. Of course, I was very satisfied to learn that you study the wisdom of truth (note 3: The Kabbalah*) and that you devote yourself to it. One knows (note 4: See, on this subject, letters no. 5454 and 6313) the explanation of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit will protect us, on tractate Berachos* 63b, which says: "They occupied themselves with the Torah*." This emphasizes that the study of the Torah* must indeed be an "occupation" (note 5: See, on this subject, letter no. 8352). One must endeavor to find people who will acquire it, to disseminate it. One must invest oneself in this with the greatest effort, to the fullest extent possible and this dissemination will also reach the outside.

I formulated a remark on this subject, in my preceding letter, precisely so that all of this be intensified, thanks to the explanations mentioned in the books of the Kabbalah*, by emphasizing the great importance, according to the Injunction and the warning of the Baal Shem Tov*, which is mentioned in the Shoresh Mitzvas HaTefilah* (note 6: In the Derech Mitzvosecha* of the Tzemach Tzedek*. The Baal Shem Tov* asks those who do not have the capacity for abstraction not to study the books of Kabbalah*, for fear that they will have too materialized a perception thereof), at the end of the second chapter, as I cited in my preceding letter. You ask me, in your letter, about the reason for this warning of the Baal Shem Tov*, the necessity of abstraction as he himself says. It is clear that a brief explanation is not sufficient. Now, this is what one finds in the works listed in your letter. Furthermore, the Torah* is one and the same applies to the study of its revealed part. One cannot be satisfied with the Mishnah*, without studying the Gemara*. Likewise, one does not study the Rambam* without his commentators. To someone like you, it is surely unnecessary to say more.

You indicate to me that such explanations are not within the reach of all. You will excuse me for pointing out to you that this conception is not exact, as various texts enable one to establish. Many are those who demand that the profound teaching of the Torah* be disseminated, in an ever-increasing manner, illuminating more and more, precisely in our generations. In fact, "the Holy One blessed be He does not act treacherously toward His creatures" (note 7: According to tractate Avodah Zarah* 3a) and "the Righteous are in the image of their Creator" (note 8: According to Midrash Bamidbar Rabbah*, chapter 10, paragraph 5). Indeed, they demand this study, show its necessity once, then a second and yet a third time. It is therefore certain that whoever bears the name of Israel has the possibility of "occupying himself" (note 9: The Rebbe underlines this word) with this study. I do not mean that one must do so only by oneself. As I specified previously, one must act as if one were conducting a business. Moreover, one can also establish this from the words of our Sages, in their Mishnah* (note 10: In tractate Avos*, chapter 4, Mishnah* 1): "Who is wise? He who learns from every person." And, one knows the teaching of the Baal Shem Tov* on this Mishnah*, which is reproduced in the memoirs of my father-in-law, the Rebbe*, at page 344.

At the end of your letter, you allude to the Rambam* and you tell me that he did not study the Kabbalah* (note 11: See, on this subject, letter no. 7582). This is, indeed, what the Shaar HaGilgulim*, in the thirty-sixth introduction and Rabbi Shlomo Alkabetz*, in his commentary on Shir HaShirim*, say. You will also see the Shem HaGedolim* of the Chida*, at the entry "Rambam*." On this subject, I have always wondered about what my father-in-law, the Rebbe*, told me in the name of his grandfather (note 12: The Rebbe Maharash*). He reported a family tradition, transmitted from one Rebbe* to another since the Baal Shem Tov*, according to which the Rambam* indeed possessed a profound knowledge of the Kabbalah*. Nevertheless, he endeavored not to reveal it, "not even by an allusion," according to the expression of Rashi*, for, at that time, it was dangerous to unveil the ideas of the Kabbalah*, including in an allusive manner.

But, perhaps it is possible to explain that he did so at the end of his life, and only in a superadded manner (note 13: Literally: "as through a gestation"), thus distinguishing himself from the Ramban* (note 14: Who devoted himself to it in a profound manner, throughout his life). In fact, various texts indicate that the Rambam* devoted himself, at the end of his life, to the Kabbalah*: the Migdal Oz*, in his laws of the foundations of the Torah*, chapters 1 and 2, the responsa of the Maharam Alshaker*, chapter 117, the Avodas HaKodesh*, volume 2, chapter 13, the Levush*, in the Levush Pinas Yikras*, volume 1, chapter 53. See also the Shomer Emunim*, first discussion, paragraph 13 and the commentary of the Ram Butril* on the Sefer Yetzirah*, chapter 4, paragraph 3. With my respects and my blessing to strengthen this "occupation," in good health, in joy and enthusiasm,

ח'שלב

ב"ה, ט"ז שבט, תשכ"ב
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים בעל מרץ

רש"י שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו שנתקבל ביום הש"ק ט"ו בשבט,

ומובן וגם פשוט שאדרבה נעם לי להודע אשר לומד וגם מתעסק בחכמת האמת.

- וכידוע ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בדיוק לשון ברכות סג, ב.

ועסקו בתורה, שלימוד התורה צ"ל בדוגמת העסק - שמשתדלים למצוא קופצים עליו ולפרסמו, והשתדלות ביגיעה ככל האפשרי, ועד להפצה גם בחוצה וכו',

ומה שבאתי בהערה בזה במכתבי הקודם, הוא אדרבה - בנוגע להוספה על הנ"ל - ע"י ביאור הענינים המובאים בספרי קבלה, אשר מוכרח הוא ביותר ע"פ ציווי והזהרת הבעש"ט, כמובא בשרש מצות התפלה סוף פרק ב' שציינתי במכתבי הקודם.

ולהערתו במכתבו - ע"פ הטעם לאזהרת הבעש"ט להפשיט מגשמיות כו' כמבואר בדבריו, מובן ג"כ שאין מספיק ביאור קצר, כמו באותם הספרים שמזכיר במכתבו. ועוד שהרי תורה אחת היא, והוא בדוגמת לימוד הנגלה - שלא יסתפקו בדברי המשנה מבלי ללמוד הגמרא ואח"כ הרמב"ם מבלי ללמוד מפרשיו, ובודאי לדכוותי' האריכות בהאמור אין בה צורך.

ולכתבו שלאו כל מוחא סביל דא, הרי לאחרי בקשתו סליחתו - לא משמע כן בכו"כ מקומות ומריבוי ההזהרות להפיץ פנימיות התורה הלוך והוסיף הלוך ואור דוקא בדורותנו אלה, והרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, וצדיקים דומים לבוראם, וכיון שדורשים וכופלים ומשלשים אודות הכרח לימוד האמור, בודאי שניתנה האפשריות לכל אשר בשם ישראל יכונה לעסוק בלימוד זה, וכוונתי לא רק לעצמו, אלא כנ"ל, ע"ד הנהגה בעסק, ואת"ל הרי גם זה נלמד מדברי חכמים במשנתם, איזהו חכם הלומד מכל אדם.

ולהעיר מתורת הבעש"ט על משנה זו, הועתק בספר הזכרונות לכ"ק מו"ח אדמו"ר עמוד 344.

לכתבו בסיום מכתבו ע"ד הרמב"ם וחכמת הקבלה אשר לא למדה,

כן הוא בשער הגלגולים הקדמה ל"ו, ומוהר"ש אלקבץ בפירושו לשיר השירים, וראה ג"כ שם הגדולים להחיד"א מערכת רמב"ם, ומעולם הי' קשה לי מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר אשר כ"ק אדמו"ר אביו זקנו (בן אדמו"ר הצ"צ) אמר, שקבלה בידו רבי מפי רבי עד מורנו הבעש"ט, שהרמב"ם הי' מקובל גדול, וזה שהי' נזהר שלא לגלות זה אפילו ברמיזא (כפירוש רש"י ז"ל) מפני שהי' אז זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמיזא.

ואולי יש לתרץ האמור, שבא לזה בסוף ימיו, ובבחי' עיבור (ובזה חלוק - מהרמב"ן), והרי בכ"מ מובא שבסוף ימיו עסק הרמב"ם בקבלה; מגדל עוז הל' יסוה"ת פ"א ופ"ב, שו"ת מהר"ם אלשקר סי' קי"ז, עבודת הקדש ח"ב פי"ג, הלבוש בלבוש פנת יקרת ח"א פנ"ג, וראה שומר אמונים ויכוח א' ס"ק י"ג, פי' הר"מ בוטריל לספר יצירה פ"ד מ"ג.

בכבוד ובברכה להוסיף בעסק האמור מתוך בריאות הנכונה ושמחה וטוב לבב.

ח'שלב
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 593 והושלמה עפ"י העתק המזכירוות.

רש"י: פאזן, ברוקלין. הרב דשאפראן. אגרת נוספת אליו - לעיל ח'ערה.

מכתבו: נדפס ג"כ בספרו "תורת א'" ח"ג מכתב י' (ע' לט ואילך).

וכידוע: ראה גם לעיל חי"ז אגרת ו'שיג. חט"ו אגרת ה'תנד, ובהנסמן בהערות שם.

והוא בדוגמת: ראה גם לקמן אגרת ח'שנב.

אין הקב"ה: ע"ז ג, א.

צדיקים: במדב"ר פ"י, ה.

חכמים במשנתם: אבות פ"ד מ"א.

הרמב"ם וחכמת הקבלה: ראה גם לעיל ח"כ אגרת ז'תקפב, ובהנסמן בהערות שם.

אביו זקנו: אדמו"ר מהר"ש.