Igrot Kodesh · Letter 8352 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

7 Adar Rishon* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter of this Tuesday and to your question: does the daily study of a chapter of Tanya* suffice to fulfill the obligation of learning the profound dimension of the Torah*? I am surprised that you are in doubt, on this subject. There is, indeed, a principle (note 1: Stated in tractate Kesubos* 67a) applying to all the Mitzvos* of the Torah*, according to which one must act "as is fitting to do." It is therefore certain that you can also study and understand other books of Chassidus*, in particular according to what is explained in a note of my father-in-law, the Rebbe*, leader of Israel, appearing in the summaries and notes on the Tanya*. According to this, there exists, between the Tanya* and the other books of Chassidus*, the same relationship as between the Written Law and the Oral Law. This means, in particular, according to the terms of the Admur HaZaken* in Igeres HaKodesh*, that the notions of the Written Law and even its Mitzvos* are evident, explained and well known only through the intermediary of the Oral Law. And, one will consult, on this subject, the lengthy explanation of chapter 29, at the same reference (note 2: Of Igeres HaKodesh*, the fourth part of the Tanya*). The same therefore applies to Chassidus*, this is quite evident.

You tell me which works you have at your disposal. Now, you reside among the Chassidim*, in the holy city of Yerushalayim*, may it be restored and rebuilt. And, one knows what our Sages say (note 3: In tractate Kesubos* 50a) about the importance of possessing books and lending them to others.

You add (note 4: See, on this subject, letter no. 8332), at the end of your letter, that the Zohar* and the writings of the Ari Zal* also belong to the profound dimension of the Torah*. Why then emphasize that it was revealed by Chassidus*? Now, this question is surprising as well. Indeed, what one can verify concretely has no need of any testimony and need not at all be proven. I mean that the study of a concept set forth by the Zohar*, compared to its explanation by Chassidus*, is comparable to that of the Mishnah* without the Gemara* and the commentaries. And, the same applies to the writings of the Ari Zal*. Thus, try to learn a passage of the Biurei HaZohar*, after having studied the corresponding notion in the Zohar* itself. It is not necessary to say more, so evident is this.

Although you do not speak of it in your letter, I hope that you took part in the Chassidic* gathering of the day of the Hilloula* of my father-in-law, the Rebbe*, the tenth day of Shevat*. He himself gave of his own person in order to disseminate this study. With my blessing to give good news,

ח'שנב

ב"ה, ז' אד"ר, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום השלישי ובמענה לשאלתו אם בלימודו פרק תניא בכל יום, די לצאת בזה חיוב לימוד פנימיות התורה.

ולפלא הספק בכגון זה, שהרי כלל הוא בכל מצות התורה, שצ"ל "כמאן דבעי לו למיעבד", ובודאי שיכול ללמוד ולהבין ולהשכיל בעוד ספרים דתורת החסידות ובפרט ע"פ המבואר ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל (נדפס בספר קיצורים והערות לספר התניא), שספר התניא לגבי שאר ספרי החסידות הוא כענין תושב"כ לתושבע"פ, שמהנקודות בזה ובלשון רבנו הזקן באגה"ק שלו, שהענינים שבתורה שבכתב ואפילו מצותי' אינן גלויות וידועות ומפורשות אלא ע"י תורה שבע"פ (עיין שם סי' כ"ט בארוכה).

שעד"ז הוא גם בנוגע לתורת החסידות, וק"ל.

ולכתבו הספרים הנמצאים ת"י וכו' - הרי דר הוא בתוככי אנ"ש בעיה"ק ירושלים ת"ו ומפורסם מאמר חז"ל, במעלת זה שיש לו ספרים ומשאילן לאחרים.

ולכתבו בסיום מכתבו, שהרי הזהר וכתבי האריז"ל ג"כ מכונים פנימיות התורה, ומהו ההדגשה שפנימיות התורה נתגלתה בתורת החסידות.

גם שאלה זו תמוה, שהרי הנראה במוחש אין צריך עדות וביאור, כוונתי, שכשמדמים הבנת ענין כפי שלומדים אותו בזהר ולאחרי זה הבנתו כפי שהוא מבואר בתורת החסידות, ועד"ז בנוגע לכתבי האריז"ל [ולדוגמא ילמוד ענין המבואר בביאורי הזהר ולפני זה בזהר עצמו, ו]הוא בדוגמת דבר שילמוד רק המשנה בלי הגמרא ומפרשי', ואין להאריך בדבר הפשוט.

התקוה שהשתתף בהתועדות דיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, עשירי בשבט, שמסר נפשו על הפצת לימוד האמור אף שאינו מזכיר במכתבו עד"ז.

בברכה לבשו"ט.

ח'שנב
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 597 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

כלל: כתובות סז, א.

מאמר חז"ל: כתובות נ, א.

ולכתבו: ראה גם לעיל אגרת ח'שלב.