Igrot Kodesh · Letter 8364 — Chinuch

By the grace of Hashem,

16 Adar Rishon* 5722,

Brooklyn, New York,

To the Yeshivah* Achei Temimim* of Pittsburgh, Pennsylvania,

I greet you and bless you,

On the occasion of your annual celebration, I convey my sincere greetings and blessing to the dear leaders and friends of the Yeshivah* Lubavitch Achei Temimim* of Pittsburgh. I also express my ardent wishes that this celebration surpass all expectations. One knows the saying of the Admur HaZaken*, author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*, according to which: "a Jew must live with the times," that is to say in the spirit of the Sidra* of the week. In this case, the period of this celebration corresponds to the Sidros* that are read during these weeks. These deal with the Sanctuary (note 1: The Rebbe* underlines the words: "Sanctuary," "They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them" and "The earth is filled with His honor"), whose purpose is expressed by the words: "They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them." It is therefore a matter of allowing Hashem to cause His Presence to dwell among all Jews and within each of them in particular.

Hashem is everywhere, as it is said: "The earth is filled with His honor." He therefore has no need of a Sanctuary and, if He wished, He could have erected it Himself, without the help of man. He desired, nevertheless, that each Jew bring his contribution, by offering, for example, gold and silver. The children of Israel knew how to appreciate at its true value the immense merit that results from this and they devoted themselves to it with all their heart, so that it was necessary to tell them: "It is enough" (note 2: So that they cease bringing their contribution).

Our Sages, of holy memory, teach (note 3: In tractate Megillah* 29a) that, since the destruction of the Temple, the houses of study and the synagogues, in which Jews study and pray, are "small sanctuaries." It is in these holy institutions that Hashem causes His Presence to dwell. Therefore, the leaders and donors of the Yeshivos* are the associates of the students, themselves charged with spreading the Presence of Hashem among the Jews. Consequently, one must hope that each one will be passionate about all of this, investing his personal enthusiasm and self-sacrifice, for the benefit of the Yeshivah* Lubavitch, just as the children of Israel, men and women, brought their contribution to the Sanctuary. And, it is in this manner that one forges the receptacles allowing one to obtain the heavenly blessings in all needs, for oneself and for all the members of one's family, materially and spiritually. With my respects and my blessing,

רצוני רק להוסיף ,שהצד השוה והמשימה העיקרית של כל יהודי,

במיוחד בזמננו ,היא לא להסתפק בכך שהראש עצמו יודע אודות דבר

טוב ,והלב מרגיש דבר טוב ,אלא הדבר חייב להתבצע בכל רמ׳׳ח האברים

במעשים בפועל ,כפי שחכמינו זכרונם לברכה מדגישים; מעשה הוא

העיקר .כמו כן ,אין להסתפק בהחזקת דברים טובים לעצמו ולרמ׳׳ח

אבריו הפרטיים ,אלא כל אחד צריך לעשות מה שהוא יכול שזה יהפוך

לקנינו ויחלחל בחייו של כל יהודי שניתן להגיע אליו ,כי סוף סוף כל

ישראל הם אברים של גוף אחד ,קומה שלימה של כנסת ישראל.

ובחזרה לנכתב לעיל -אם מכל יהודי נדרש למלא את המשימה

העיקרית הנ״ל ,שלכך מקבל כל יהודי כוחות מיוחדים -על אחת כמה

וכמה שהדבר נדרש מצאצא למשפחת אדמו״רים ,שבנוסף לכחות

הכלליים של תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ,יש לו בירושה גם

כחות מיוחדים של הורים וסבים.

באופן טבעי אשמח ,והדבר יגרום לי עונג מיוחד ,לשמוע ממנו

בשורות טובות ביחס לכל הכתוב לעיל.

בכבוד ובברכה,

מ .שניאורטאהן

במענה להצעתו לכתוב הערכה אודות אישיות מסוימת -בכלל אין

זה עניני ,ובפרט אודות מי שכבר אינו נמצא בין החיים כאן.

אבל כיון שהדבר כבר התקבל ,והעדר תגובה שלי עלול להתפרש לא

נכון ,מוכרחני לומר לפחות כמה מילים בנושא ,תוך פיצול הדבר לשני

ענינים :א( האדם כאדם ,שזה כולל -ואדרבה לכל לראש -את חייו

הפרטיים; ב( השיטה והיצירה של אותו אדם ,שבשניהם ,בחריפות ,אינני

מסכים עם הערכתו.

נתחיל בשניה .גם אם נקבל ,שבשעתו ,היינו לפני כמה עשרות שנים,

הדרך להביא חסידות לחוגים רחבים היתה לסגנן אותה ,עד שהיא תהיה

דומה לשיטה זרה לחסידות ,בהנחה שזו תהיה הכורצה להגעה סוף סוף

לחסידות -הרי שבשנים האחרונות ודאי לא היה בכך שום צורך .במילא

חכמינו זכרונם לברכה מדגישים :אבות פרק א משנה יז.

כל ישראל . .גוף אחד ,קומה שלימה :ראה טעמי המצוות להאריז״ל פרשת קדושים,

הובא ונתבאר בספר המצוות לה״צמח צדק״ מצות אהבת ישראל פרק א .לקוטי תורה תהילת

פרשת נצבים.

תשב״ ו -תשל״ה

באמצעות גישה זו -נתנו רק תמונה מעוותת של חסידות ,ממה שהוא

אמת לאמתו מתורת אמת.

דעתי האישית ,מיוסדת גם על חיי בגרמניה כמה שנים ,היא שגם אז

יכלו להביא חסידות בתוכנה האמיתי ,והדבר היה מתקבל באופן הנכון,

ללא יוצאי־דופן רבים.

בחזרה לענין הראשון -וזה מסביר גם מדוע מדובר כאן אודות שני

ענינים שונים ,היפך מתורת החסידות המלמדת ,כי האדם ויצירתו

צריכים להיות קשורים בקשר הדוק ביותר)עד שזה צריך להיות מציאות

אחת( .אבל לפי הכתוב לעיל סרה התמיהה] .שכן[ בנוגע לאדם יש לשפוט,

כנכתב לעיל ,לכל לראש את חייו האישיים ובמה הוא עסק בלהט ,ובפרט

בשאלות יסודיות .בנוגע לאותו אדם ,הרי ישנה העמדה ]שלו[ בנוגע למה

שמכונה הסכסוך בין יהודים וערבים בארץ ישראל ,והעמדה אודות קבלת

מדליית כבוד מגרמניה) ,שבאמת איש אינו מרמה את עצמו ,וזו אותה

גרמניה של פעם )גם אלו שצועקים אחרת ,הרי זה רק ]משום[ שהם

רוצים לשכנע אחרים(; ובטח לא כזה שחי שם עשרות שנים ,וחי עם

התרבות שלהם ואופן החשיבה שלהם גם לאחר המנוסה־הגירוש משם(.

וגם ישנה השאלה הבלתי מוסברת ,או כפי שכמה אומרים -דווקא

השאלה המוסברת ,של אשתו.

ברוח תחילת המכתב; אם אצל כל יהודי הענין של זכה וזיכה את

הרבים הוא אחד ההישגים הגדולים ביותר ,מכך מובן ההיפך מזה ,כפי

שהמשנה אומרת; על אחת כמה וכמה מי שרצה ועשה כל מה שרק היה

ביכלתו ,שיקבלו אותו בתור מורה-דרך ומופת וכר וכר -שלוש

הדוגמאות הנזכרות מהחיים הפרטיים הינן אופייניות דיין ,ובנוסף -

סיפורי אלו שגרו באותה עיר ובאותו אזור שם הוא גר בשנים האחרונות.

מצער אותי שהנני מוכרח לכתוב את הכתוב לעיל; אך זו היא הרי

האמת.

ויהי רצון ,שמכיון שיצאתי מגדרי וכתבתי את הביטויים הנ״ל ,שזה

יביא לכל הפחות את התוצאות הרצויות ,שהוא ]=הנמען[ וכל אלה

העומדים תחת השפעתו ,יעריכו מחדש את יחסם בעבר לשיטה ולאיש,

וילכו בדרכה של תורתנו תורת אמת ,שיחד עם זה היא גם תורת חיים -

תורה)מלשון הוראה( שמראה כיצד לחיות ,שהחיים יהיו ראויים להקרא

חיי בגרמני׳ כמה שנים :בשנים תרפ״ט-תרצ״ג - .ראה מבוא לאגרות קודש כרך א עמוד

8ואילך .״ימי מלך״ כרך א פרק יא.

אג רו ת־ קוד ש

-מ תו רג מו ת )ט׳ תב(

חיים אמיתיים.

בכבוד ובברכה,