Igrot Kodesh · Letter 8378 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

5 Adar Sheini* 5722,

Brooklyn, New York,

To the attention of the distinguished Chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs, Rav Yosef

who is called Doctor Burg (note 1: Subsequently, head of the national religious party. See, regarding him, letter no. 7659),

I greet you and bless you,

I received, in its time, your letter with the brochure enclosed therein. I thank you very much for having thought of sending it to me. No doubt you will do the same in the future. I hope that you received the greetings I addressed to you, some time ago, through those who were departing from here.

On this occasion (note 2: See, on this subject, the Likkutei Sichos*, volume 4, page 1283), and to allude to what is current, you surely remember that I had asked, last year (note 3: See, on this subject, letters no. 7598 and 8605) that one endeavor to have the students of schools fulfill the Mitzvos* of gifts to friends and donations to the poor (note 4: On the day of Purim*). Of course, according to an established conception, I am not alluding to a very specific category of schools, but to all of them at once. Indeed, all Jewish men and all Jewish women are the descendants of Avraham*, Yitzchak* and Yaakov*, the daughters of Sarah*, Rivkah*, Rachel* and Leah*. Certainly, our Sages say (note 5: In the Midrash Devarim Rabbah*, chapter 6, paragraph 2): "Do not weigh the Mitzvos* of the Torah*." However, this does not apply, in this case, for one Mitzvah* attracts another and these can be put into practice easily. In addition, each Mitzvah* possesses a virtue, a particular quality. These, in particular, emphasize the unity of Israel. Unfortunately, and although one is not in an electoral period, this unity could be widely strengthened, by drawing hearts closer, until attaining the unity of a unique people. According to the formulation of the Rosh Hashanah* liturgy, which must be concretely accomplished in all the days of the year, "they will all form a single group in order to accomplish Your Will with an upright heart."

Some will say that this is but an illusion, but I am not frightened by such an objection. Indeed, in the life of the children of Israel, in general, in Eretz Yisrael* and concerning it, in particular, one has been able to observe the effect of what seemed to be only illusions, without any natural justification, or that no reasoning would have allowed to establish, according to the intellect of men. How much more is this so in Adar*, a fruitful period for the Jews. One knows the commentary of our Sages (note 6: In tractate Megillah* 13a) on the term Yehudim*, Jews. They were so called because they deny idolatry, everything foreign to the spirit of the Torah* and the service of Hashem, both in the domain of: "do good" and in that of: "turn away from evil," for the Injunctions as for the Prohibitions, included in the Commandments: "I am Hashem your Elokim*" and: "You shall have no other deities," from which they derive. And, you will consult the Tanya*, at the beginning of chapter 20. Moreover, all of this, as Chassidus* requires, must be accomplished in joy and enthusiasm. With my respects and my blessing to give rejoicing news, in conformity with these days (note 7: Of the month of Adar*) in which one multiplies one's joy,

I quickly consulted the article, appearing in this brochure, which is entitled: "Expression of the world of the Kabbalah* in our language" and I formulate the following remark. One should add: "world of the Ein Sof*," "worlds of Pleasure," "world of the Will," "world of separation" and others still (note 8: The Rebbe* underlines the expression: "and others still"). All these expressions have indeed been introduced into literature and discourses, from the world of holiness to that of the forces of evil and of "the other side." You cite the thoughts, the words, the actions, according to chapter 4 of the Tanya*. Now, this has nothing to do with the worlds and concerns only the soul of man, for example the world of thought. This notion is explained, in particular, in his Torah Or*, at page 75b.

ח'שעח

ב"ה, ה' אד"ר שני, ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ. י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה יוסף שי' המכונה ד"ר בורג

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתב כ' עם החוברת המצורפת אליו, ות"ח ת"ח בעד שימת לבבו, ובודאי גם להבא יעשה כן.

תקותי שקבל פ"ש שמסרתי על ידי הנוסעים מכאן זה מזמן.

בהזדמנות זו, וכדבר בעתו, בטח זוכר כי אשתקד עוררתי שישתדלו שתלמידי בבתי הספר - וידועה השקפתי שאין כוונתי לסוג בתי ספר מסויים, אלא כל בתי הספר, שהרי כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב ובנות שרה ורבקה רחל ולאה - יקיימו מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים. ואף על פי שאמרו חכמינו ז"ל אל תהי יושב ושוקל במצותי' של תורה, שאני הכא שהכוונה בזה היא ענין מצוה גוררת מצוה, מאחר שמצות הנ"ל קל לקיימן, ועוד זאת כיון שלכל מצוה יש סגולה ותכונה מיוחדה, ובמצות הנ"ל הוא ענין האחדות בישראל, שלצערנו, אף שלא עת בחירות היא אעפ"כ יש מקום להוסיף כהנה וכהנה בקירוב הלבבות ובאחדות של עם אחד, ובנוסח שמתפללים בראש השנה שיתקיים בפועל בכל ימות השנה, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.

ואיני נרתע ממה שיש מי שיאמר שאין זו אלא הזי', שהרי דוקא בחיי בני ישראל בכלל ובנוגע לא"י ועניני' בפרט, ראה ראינו שנתקיימו דוקא ענינים שנראו כהזיות, בלי יסוד בדרך הטבע, או מצד חשבונות, בשכל אנושי. - ועל אחת כמה וכמה בימי אדר שהם ימי הצלחה ליהודים -

וידוע פירוש חכמינו ז"ל למה נקרא שמם יהודים מפני שכפרו בעבודה זרה, בכל ענינים הזרים לרוח התורה ולעבודת ה', הן בקו דעשה טוב והן בקו דסור מרע, מצות עשה ומצות ל"ת הנכללים בדיבור אנכי ובדיבור לא יהי' לך, ומשם נמשכים. עיין תניא ריש פ' כ'; ולא עוד אלא דוקא כדרישת תורת החסידות מתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכה לבשורות משמחות בהתאם לימים אלו דמרבין בשמחה.

להמאמר שבחוברת "ביטויים מעולם הקבלה בלשוננו" יש להעיר (בחפזי

עכ"פ) - שעוד להוסיף: עולם הא"ס, עולם התענוג (עלמין דכסופין), עולם הרצון, עולם הפירוד. ועוד . - שכולם נכנסו לספרות, נאומים וכו' - מתחיל בעולם הקדושה ועד לעולם הקליפות וסט"א.

מחדו"מ שמצטט מהתניא פ"ד - אינו ענין לעולמות, כ"א לנפש האדם. עולם המח' וכו' - נמצא בס' תורה אור שלו (עה, ב) ובכ"מ.

ח'שעח
מו"ה יוסף.. בורג: אגרות נוספות אליו - לעיל ח"כ ז'תרנט, ובהנסמן בהערות שם.

בהזדמנות זו: ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1283.

אשתקד עוררותי: ראה לעיל ח"כ אגרת ז'תקצח. וראה גם לקמן אגרת ח'תרה.

שאמרו חכמינו: דב"ר פ"ו, ב.

פירוש חכמינו: מגילה יג, רע"א.