Igrot Kodesh · Letter 8387 — Chinuch

By the grace of Hashem,

16 Adar Sheini* 5722,

Brooklyn, New York,

To the attention of Mr. Reuven Yalin,

I greet you and bless you,

I received, with pleasure, your letter of the conclusion of Shabbos* 27 Adar Rishon*, in which you share with me your impressions, following your visit to Kfar Chabad*, with a group of friends and the members of their families. Obviously, my joy was redoubled upon learning of these impressions. I hope that the other visitors share them, in particular the young people. Our people, that of the children of Israel, is pragmatic. This is not surprising for our Sages teach, in their Mishnah*, that: "the act is essential." I therefore have good hope that a concrete effect will result from it, in daily existence. You were one of the organizers of this visit and no doubt you will therefore use your influence in this direction.

If, at all times and in all places, it has been fundamental to have a daily life with content, based on the Torah* and Tradition, how much more is this so for our generation, in which many conceptions and ideals, from the extreme left to the extreme right, have aroused disappointment. At the present time, this situation is, above all, that of the young, who have not observed a life illuminated by the values of the children of Israel, an eternal people. They themselves feel that only emptiness remains for them, without any content, which has the most unfortunate effects. When they enter active life, what is commonly called "the grayness of life," no accomplishment gives them the occasion to reveal their profound forces, their courage and their self-sacrifice.

You will excuse me for telling you that there rests upon the parents of these young people a double, multiple obligation, that of completing all that may have been lacking in their education until now, for, according to the terms of our Sages: "if one does not do it now, when will one do it?" And, how will one justify oneself when one must render accounts, when the children will ask why one did not transmit to them the eternal and fundamental values that would have allowed them to give meaning to their existence, that would have sustained them in their harsh and somber struggle to maintain themselves?

You no doubt know that the purpose of Chassidus* is not solely to moralize. In a general manner, one endeavors to replace it with words of encouragement, lifting morale, by emphasizing what the Admur HaZaken* (note 1: At the beginning of the second chapter of the Tanya*) said, founder of Chassidus* Chabad*: every Jewish man and every Jewish woman possesses a divine soul, "a veritable part of the Divine Above." Moreover, the Admur HaZaken* underlines the word: "veritable" (note 2: The Rebbe* underlines the word: "veritable"), which he adds, although it does not appear in the verse. This means that every Jewish man and every Jewish woman have endless forces, provided they wish to use them in the manner that is fitting, in a life worthy of this name. Thenceforth, the manifestations of nature, what are commonly called the natural laws do not prevent one from adopting such a way of life, do not create obstacles to it. Moreover, man can, must elevate nature to the supernatural. The merit of doing so is entrusted to him.

I put this idea forward in my discussions with several members of your party. Indeed, the structure of this political party facilitates, comes to the aid in adopting the way of life that has just been defined. For, one of its fundamental principles is obedience, the necessity of receiving instructions without ever questioning them. With my respects, my blessing and in greeting all the visitors, with the members of their families, with words emanating from the heart that will penetrate the heart of those who hear them,

ח'שפז

ב"ה, ט"ז אדר ב', ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ. י.
לכבוד מר ראובן שי' ילין

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו ממוצש"ק כ"ז אדר א', בו כותב על דבר התרשמותו מהביקור בכפר חב"ד שערך בקבוצת רעים עם בני משפחותיהם, ומובן אשר משנה שמחה שמחתי לקרוא על דבר הרושם שעשה עליו הבקור, ותקותי שבמדה זו נתרשמו גם כל המבקרים והנוער בראשם.

כיון שעמנו עם בני ישראל הוא מעשי, ואין פלא שהרי הורונו חכמינו ז"ל במשנתם "המעשה הוא העיקר", תקותי חזקה שתהיינה תוצאות ממשיות בחיי היום-יום. ובודאי אשר כ' שהי' ממארגני הבקור ינצל כל השפעתו בכיוון זה.

ואם בכל התקופות והמקומות הי' צורך חיוני לתת תוכן בחיים היום-יומיים, תוכן על פי התורה והמסורה, על אחת כמה וכמה בדורנו זה, אשר כמה דיעות ואידאלים מקצה שמאל עד קצה ימין העלו אכזבה, ובעיקר מתבטא המצב אצל הנוער שלא ראו חיים מוארים בערכי בני ישראל עם הנצחי, והנם מרגישים שנשארו בחלל ריק מכל תוכן, מה שמביא לתופעות בלתי רצויות ביותר - כשהחיים נכנסים במסלול חיים תקינים הנקרא בלשון העולם חיים אפורים, ואין כל מבצע מיוחד הנותן הזדמנות לגלות כוחות פנימיים, כוחות של גבורה ומסירות נפש וכו'.

ולאחרי בקשת סליחתו, הרי על ההורים של נוער זה חובה כפולה ומכופלת למלאות מה שהחסירו בחנוך ילדיהם עד עתה, וכסגנון חכמינו ז"ל אם לא עכשיו אימתי, ומה יענו ליום חשבון כשיתבעו הבנים מדוע לא נתנו להם ערכים נצחיים ויסודיים אשר יתנו תוכן לחייהם ויעודדום במלחמת הקיום הקשה והאפורה.

בודאי ידוע לכ' שאין מהוראות החסידות הטפת מוסר גרידא, ובכלל משתדלים להחליפה בענינים מעודדים ומרוממים את הנפש, ובנקודה שהדגישה רבינו הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד, אשר בכל אחד ואחת מישראל יש נפש הנקראת נפש האלוקית, חלק אלו-ק ממעל ממש, והדגשת רבינו הזקן (בהוספה על לשון הכתוב) היא התיבה ממש , זאת אומרת שיש לכל אחד ואחת מבני ישראל כוחות בלתי-סופיים אם רק רוצים לנצלם כדבעי בסדר חיים ראויים לשמם, ואז עניני הטבע, הנקראים בפי העולם חוקי הטבע, לא רק שאינם מונעים ומעכבים מסדר חיים האמור, אלא, אדרבה, ביכולת האדם ומחובתו וזכותו לרומם את הטבע למעלה מהטבע. וכמו שהדגשתי נקודה זו בכמה שיחות עם בני מפלגה שלו, דוקא אופי מפלגה זו מקיל ומסייע לקבלת סדר חיים האמור כיון שאחד מיסודותי' היא המשמעת, קבלת פקודות מבלי להרהר אחריהן וכו' וכו'.

בכבוד ובברכה ובפ"ש של המבקרים ובני משפחותיהם שיחיו.

בודאי ינעם לי באם ימסור תוכן הכתוב גם לחבריו המבקרים ובני משפחותיהם, ויהיו דברים היוצאים מן הלב שנכנסים ללב השומעים.

ח'שפז
נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 433 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

שהדגישה רבינו הזקן: תניא רפ"ב.