Igrot Kodesh · Letter 8420 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

27 Iyar* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter of 21 Iyar*. At a propitious moment, the name of this person was mentioned at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit will protect us, in conformity with what you write to me. To someone like you, it is surely unnecessary to recall the teaching of our Sages (note 1: In tractate Berachos* 10a) according to which: "a man must never despair," in particular according to the explanation that Chassidus* gives on this subject. The immediate conclusion is that one must not cease to exercise an influence on him, in the manner that is fitting and in the direction that is desirable. It seems to me that I have already written to you what can be concretely verified, in similar cases: an indirect influence has more chances of succeeding than a direct influence (note 2: See letter no. 8416).

Furthermore, you tell me that this man is followed by a physician treating psychic illnesses. I do not know clearly to which specialist you are alluding. In a general manner, due to our numerous transgressions, there are some (note 3: Psychiatrists or psychologists) who begin the treatment by rising against Hashem, against the heavenly honor, against the respect due to parents. One must therefore question oneself, ask what interest such an approach presents. And, even if this treatment proves effective, is the advantage not offset by the loss that is occasioned during this entire period? Certainly, several of these physicians have been effective and they have healed, in different ways, especially since a certain professor found within himself sufficient courage to proclaim and to make known that, contrary to the conception of the well-known founder of this treatment, faith in Hashem and religious attraction provide content to life and are the most effective means of obtaining healing. Nevertheless, for different reasons, this idea has not yet widely spread in medical circles. A clarification therefore remains necessary, in this matter.

I read with pleasure, in your letter, that you intervene for the good of the residents of Kfar Chabad*. However, I am surprised that you limit the scope of this intervention by adding the word: "materially." With my respects and my blessing to give me good news of all this,

ח'תכ

ב"ה, כ"ז אייר, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"א אייר.

בעת רצון הזכירו.. על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו,

ובודאי לדכוותי' למותר להזכיר הוראת חז"ל, לעולם אל יתיאש אדם וכו' ובפרט ע"פ המבואר בזה בתורת החסידות, שמסקנא מידית מזה לא להרפות מהשפעה באופן המתאים על הנ"ל בכיוון המתאים, וכמדומה כבר כתבתי בזה, מה שרואים במוחש במקרים דומים, שהשפעה בעקיפין סיכוים יותר טובים לה מאשר השפעה במישרים.

ועוד להעיר בקשר לכתבו שהנ"ל נמצא בטפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כ"כ לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל בעוה"ר סוג מיוחד ישנו מהנ"ל מתחילים הטפול מדבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצ"ע ובירור גודל השכר ואפילו אם חושב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים,

פשוט שכמה רופאים מהנ"ל שהועילו ורפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפרופסר אחד מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טפול זה - הידוע) הרי האמונה בה' נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו' הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ"ל ובמילא מקום לבירור.

נעם לי לקרות במכתבו אשר עושה לטובת אנשי כפר חב"ד אלא שלפלא שמגביל העשי' בהוסיפו תיבת "בגשמיות",

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.

ח'תכ
הוראת חז"ל: ברכות י, א.