Igrot Kodesh · Letter 8431 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

eve of the festival of Shavuos* 5722,

Brooklyn, New York,

To the attention of Mr. Menachem Begin (note 1: See, regarding him, letter no. 8399),

I greet you and bless you,

On the occasion of the festival of Shavuos*, time of the giving of our Torah*, which arrives, for us and for all of Israel, for good and for blessing, I address, by the present letter, to you and to all your family, my wishes for a joyous festival and, according to the traditional formula that we received from my father-in-law, the Rebbe*, to receive the Torah* with joy and in a profound manner.

I seize this opportunity to acknowledge receipt, in its time, of your letter of 12 Iyar*. I am surprised to note (note 2: See, on the content of the present letter, letter no. 8399) that you attribute the negative sentiments and the wave of hatred (note 3: Toward religion), what is called, employing a euphemism, the "clash of cultures," to the left and that you ascribe to these manifestations an exceptional character, while in reality, he who observes the nature of men, in particular in these circles, will clearly verify that in this matter, the will, in this case that of hating, is not a reasoned attitude. On the contrary, it is the will that forces reason to find a justification for it. In fact, it is the same among the non-Jews who hate the "unique people" because: "their laws are different from those of all the nations." For all that, they allege diverse and varied reasons. If the Jews are rich, they will speak of their wealth and, if they are poor, they will invoke their poverty.

It is therefore particularly surprising that no one seems to act upon the cause (note 4: The Rebbe* underlines the word: 'cause'), that is to say upon this hatred itself. One seeks only to deal with its consequences and to justify the hatred by superficial reasons. Perhaps biting expressions appear in the present letter. Nevertheless, if one takes into account the importance of the subject and the situation, the likes of which I have not found since I left the Soviet Union, one will agree that the most incisive expressions are not yet sufficient (note 5: To describe the reality). It is equally clear that my purpose is not to speak ill of the least Jew, heaven forbid. And, one knows the teaching of my father-in-law, the Rebbe* (note 6: See, on this subject, letters no. 3229, 5483 and 6959) according to which no difference can be made between Jews, whoever they may be. For all that, according to the common expression, when one is in pain, one cries out. I have good hope that you will make full use of the influence you exercise. As is your custom, you will do so with eagerness and self-sacrifice, in order to stop these waves (note 7: Of anti-religious hatred). With my respects, my blessing on the occasion of the festival (note 8: Of Shavuos*) and thanking you for your sincere wishes (note 9: Perhaps on the occasion of the birthday of the Rebbe*, 11 Nissan*),

ח'תלא

ב"ה, ערב חג השבועות, תשכ"ב
ברוקלין, נ. י.
לכבוד מר מנחם שי' בגין

שלום וברכה!

בקשר עם חג השבועות, זמן מתן תורתנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה לאחל לו ולכל אשר לו חג שמח, ובנוסח המסורתי שקבלנו מכ"ק מו"ח אדמו"ר נבג"מ זי"ע - לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

בהזדמנות זו אאשר קבלת מכתבו בעתו מיום י"ב באייר, ולפלא על כ' שתולה הרגשות השליליים וגל השנאה, המכונה בלשון נקי' קולטור קאמף, מצד השמאל בתופעה מיוחדה, בה בשעה שהמתבונן בטבע האדם ובחוגים האמורים בפרט, רואה בעליל שבענין זה לא שהשכל עושה את הרצון (בנידון דידן - הרצון לשנאה האמורה), אלא אדרבה הרצון גורם להתחכמות השכל להצדיק הרצון. ולהבדיל כמו שרואים אצל אינם-יהודים הרי הסבה האמתית לשנאתם לעם אחד היא שדתיהם שונות מכל עם, אלא שתולים בסבות מסבות שונות, במקום שהיהודים עשירים - בעשירותם, ובמקום שהם עניים - בדלותם, וכו'.

ולכן פליאה גדולה ביותר שכנראה אין מי שעושה בנוגע להסיבה - היינו בנוגע להשנאה האמורה ומחפשים עצות רק להמסובב בטעמים חצוניים להצדיק השנאה.

אפשר שנפלטו בהאמור לעיל בטויים חריפים, אבל בשים לב לחומר הענין והמצב, שמיום צאתי ממדינת ברית המועצות לא ראיתי כהנה, הרי גם בטויים חריפים שלא בערך. וגם זה מובן ופשוט, שלא באתי ח"ו לדבר סרה על מי שהוא מבני ישראל, וידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שבין יהודי ליהודי, יהי' איך שיהי', אין לומר "להבדיל"; אלא כמאמר העולם, אז ס'טוט וויי, שרייט מען. ותקותי חזקה, אשר כ' ינצל כל השפעתו במילואה וכדרכו במרץ ובמסירות לעצור בפני הגלים האמורים.

בכבוד ובברכת החג ובת"ח על ברכותיו הנאמנות.

ח'תלא
מר מנחם בגין: אגרות נוספות אליו - לעיל ח'שצט, ובהנסמן בהערות שם.

ולפלא: ראה גם לעיל שם.

וידועה הוראת: ראה גם לעיל חח"י אגרת ו'תתקנט. חט"ו אגרת ה'תפג. ח"י אגרת ג'רכט.