Igrot Kodesh · Letter 8439 — Chinuch

By the grace of Hashem,

16 Sivan* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

A) I respond to your letter in which you ask me why, very often, a simple thought devoted to the preoccupations of the world is followed by an effect, since a man dreams according to the thoughts he has in his heart, while it is not the same for a thought of Torah*, of Mitzvos*, of fear of Hashem, even when one studies the Torah* deeply. The explanation of all this can be deduced from what is set forth by the holy Tanya*, in chapter 29, page 37a, which cites the holy Zohar*. You will consult this text.

B) For what reason do your friends (note 1: Presumably the other students of the Yeshivah*) easily know ascent in the Torah* and the fear of Hashem, while this is not your case? You establish a connection between this situation and what is said in chapter 41 of the Tanya*, regarding the study of the Torah*, that is to say the necessity of preparing (note 2: By meditating on the greatness of the One Who gives the Torah*), before and after it, as well as at every hour, as this text indicates. Now, an assurance has been given to us (note 3: In tractate Yoma* 39a), in this regard: "when a man sanctifies himself a little here below, he is sanctified considerably from Above." Without doubt, if you make efforts in this direction, you will also succeed, for this assurance was indeed given by our Sages.

Nevertheless, it is known that there is no place for questioning and asking questions, except very rarely. One must, above all, study, with ardor, constancy and fervor, our holy Torah*, Torah* of life, its revealed part and Chassidus*. You will find the specific aspects of all this in the Laws of Torah* Study of the Admur HaZaken*. You surely maintain the three well-known studies concerning the Chumash*, the Tehillim* and the Tanya*. With my blessing to give me good news of all this,

ח'תלט

ב"ה, ט"ז סיון, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו בו שואל מדוע גם מחשבה קלה בענינא דעלמא, מתקיים בזה לפעמים קרובות, שחולם אדם מהרהורי לבו, משא"כ מחשבת תורה ומצות ויר"ש ואפילו כשלומדים בעיון.

והביאור בזה מובן גם מהמבואר בספר תניא קדישא פרק כט

(ל"ז ע"א) ומצוי[ן] [א]ל זהר הק', עיי"ש.

ב) מהו הטעם שחבריו בנקל עולים למעלה מעלה בתורה ויר"ש משא"כ בהנוגע אליו, ומקשר זה למ"ש בתניא פרק מ"א בנוגע ללימוד התורה, שלפני הלימוד ולאחרי זה בכל שעה צריך להכין עצמו עיי"ש,

והנה בכל כגון זה הובטחנו, אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, ובודאי כשישתדל בדבר, יצליח שהרי כן הבטיחונו חז"ל.

ידוע שלא זו הדרך לחפש קושיות ושאלות, כי אם לפרקים רחוקים, והעיקר ללמוד בהתמדה ושקידה בשופי תורתנו הק' תורת חיים הנגלה והחסידות, ועיין הפרטים בזה בהלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן.

בטח שומר על שלשלת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ח'תלט
הובטחנו: יומא לט, א.