Igrot Kodesh · Letter 845 — Chinuch

By the grace of Hashem,

Chanukah 5711,
Brooklyn, New York,

To the Rav, distinguished Chassid who fears Hashem,
Rav I.,[1]

I greet and bless you,

You will find enclosed the kuntres* edited for the occasion of Chanukah.[2] May Hashem grant that, by means of it, you may illuminate all those around you, with the light of the Torah and its luminary, in an ever-increasing manner.

It is known that the name 'Chanukah' is composed of the initials of the phrase meaning 'eight candles, and the halachah is decided according to the opinion of Beis Hillel.'[3] The latter, by his conduct, allowed several converts to integrate into the Jewish people.[4]

In this domain too, my father-in-law, the Frierdiker Rebbe, throughout his existence in this world, indicated to each man and each woman among us the path to follow.

He was constantly lighting the candles of Jewish men and Jewish women, as it is said: 'The candle of Hashem is the soul of man.'

From time to time, from one year to the next, he expanded this lighting.

This lighting took place 'at the door of his house,' but 'toward the outside,'[5] so that the candles would illuminate the street — the place of darkness and of dimness — after sunset.

Indeed, our Sages have already given us the assurance that this lighting of candles is blessed, on condition that man performs it in the proper way, from the depth of himself. They say:[6]

'The lights will always illuminate, facing the menorah, and the blessings I have granted you to transmit to My children will be unchanging.'

With my blessing, on the occasion of Chanukah, that the light may be ever more intense,[7] until there is revealed the day that will be the day of redemption.

M. Schneerson

תתמה

ב"ה, חנוכה, ה'תשי"א ברוקלין, נ. י.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ הקונטרס לחנוכה. ויה"ר אשר יאיר בו את כל סביבתו באור תורה ובמאור שבתורה באופן דמוסיף והולך, וכידוע דחנוכה ר"ת ח"נ והלכה כבית הלל, שהוסיף כמה גרים בישראל ע"י הנהגתו.

וכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ הורה לנו גם בזה את הדרך, לכל אחד ואחת מאתנו, כי במשך ימי חייו חיותו בעלמא דין,

הי' הולך ומדליק את הנרות דבני ובנות ישראל, נר הוי' נשמת אדם,

הי' מוסיף והולך בהדלקתו זו מזמן לזמן ומשנה לשנה,

הדלקתו זו היתה על פתח ביתו (אבל) מבחוץ, כדי שהנרות יאירו את השוק, מקום חשך ואפילה כי שקעה החמה,

ומכבר הבטיחו אותנו רז"ל, אשר ברכה שרוי' בהדלקת נרות זו, ובלבד שיעשה אותה האדם בכונה רצוי' כונה פנימית, וכלשונם:

הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאיר וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם.

בברכת חנוכה שיהי' האור מוסיף הולך ואור עד נכון היום, הוא יום הגאולה,

מ. שניאורסאהן
תתמה
כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש חט"ו ע' 527 והושלמה ע"פ צילום האגרת. הקונטרס לחנוכה : ד"ה ברוך שעשה נסים לאדמו"ר ה"צמח צדק". נדפס באוה"ת בראשית ח"ה תתקנז, ב.