Igrot Kodesh · Letter 8465 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

10 Tammuz* 5722,

Brooklyn, New York,

To the attention of Mr. Moshe Sharett (note 1: See, regarding him, letter no. 8383),

I greet you and bless you,

I learned with pleasure, through the committee of Kfar Chabad*, that you visited this village. Likewise, I was satisfied to learn, through our delegate, Rav Binyamin Gorodetzki (note 2: See, regarding him, letter no. 8520), the terms of the discussion that you had. I also retain the impression of the visit that you made here and all of this adds up to form an ensemble, having importance and strengthening my conviction that your sympathy is assured for all the forms of our action in our Holy Land, may it be restored and rebuilt, and for Kfar Chabad*, in particular. The same applies for all the questions, of a public nature, that we addressed during our conversation. All of this has had concrete effects and will continue to have them.

One arranges for good news to be obtained on a propitious day. In fact, all this information reached me in proximity to the festival of the liberation of 12 and 13 Tammuz*. This year is, moreover, the thirty-fifth since the liberation of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit will protect us, following his imprisonment. You no doubt know what happened, at this time of year, at that moment (note 3: See the preceding letter). Now, the memory of a Jew, public or personal, must allow one to "commemorate and relive," which means that a concrete action must result from it. The central idea of this festival of the liberation is therefore the immense power that is conferred upon a single Jew. Through a firm resolution and with genuine self-sacrifice, he succeeded not only in resisting the dictatorship, a powerful and arrogant regime, but, moreover, in being the victor of the battle of Hashem and of His chosen people. But, this was not a personal victory. It was the victory of all and one clearly observes the consequences. Certainly, who could permit himself to compare himself to the Rebbe* and, in particular, to his strength of self-sacrifice? Nevertheless, the conditions, in the free countries in which we conduct our action, are infinitely easier. One can deduce all of this from an a fortiori argument (note 4: If it was so in Soviet Russia, how much more must it be so in free countries) and in observing that the terms are not identical (note 5: The situation of the free countries is not identical to that of Soviet Russia). May Hashem therefore cause each of us to assume the mission that he received from divine Providence, with the necessary strength to carry it out. With my respects, my blessing and my wishes on the occasion of the festival of the liberation,

ח'תסה

ב"ה, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ. י.
לכבוד מר משה שי' שרת

שלום וברכה!

שמחתי להוודע מועד כפר חב"ד על דבר ביקורו בכפר, וכן נעמה לי הידיעה מבא כוחנו הרב בנימין שי' גורודצקי משיחתו את כ'. יחד עם הרושמים שנשארו אצלי מבקורו כאן הרי כל זה מצטרף לחשבון גדול לחזק בטחוני שאהדתו של כ' לכל שטח פעולותינו באה"ק ת"ו ולכפר חב"ד ביחוד, וכן בהנוגע לשאלות הכלליות שעמדנו עליהן בשיחתנו, הביאה ותוסיף להביא תוצאות ממשיות.

ומגלגלין בשורות טובות ליומא זכאה, שהידיעות הנ"ל הגיעוני בסמיכות לחג הגאולה יב-יג תמוז שהשנה היא שנת הל"ה לגאולתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נבג"מ זי"ע ממאסרו, אשר כ' בטח יודע פרשת הימים ההם בזמן הזה. וככל ימי זכרון בחיי הכלל והפרט של היהודי תכליתם שיהיו נזכרים ונעשים, היינו שהזכרון יעורר את המעשה בפועל. והנקודה העקרית של חג גאולה זה היא - כמה גדול כוחו של יהודי אחד, אשר בהחלטה תקיפה ומסירות נפש אמתית לא רק שיכול הי' להחזיק מעמד נגד דיקטטורה ומשטר ענקי ועז, אלא גם ניצח במלחמתו מלחמת ה' ועם סגולתו, ולא רק נצחון אישי אלא גם נצחון כללי אשר תוצאותיו ניכרים בעליל. ואף על פי אשר מי הוא זה אשר נשאו לבו להידמות לכ"ק אדמו"ר [נבג"מ] ובכוח המס"נ שלו בפרט - אבל לאידך הרי גם התנאים במדינות החפשיות שאנו פועלים בהם קלים הם שלא בערך, והנמשל מובן מק"ו ומגזירה בלתי שוה. ויהי רצון שכל אחד ואחד מאתנו ימלא את תפקידו שהעמיסה עליו ההשגחה העליונה יחד עם הכוחות הדרושים לכך.

בכבוד ובברכה ובברכת חג הגאולה.