Igrot Kodesh · Letter 8481 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

28 Tammuz* 5722,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I respond to your letter of this Wednesday, in which you ask my opinion, to determine whether a certain person is capable of being a Rav and of deciding the Halachah*. It is quite clear that one can only bear testimony about a person to the extent that one knows him perfectly. Furthermore, it concerns, in this case, a Rav, who will be called upon to decide the Halachah* in a Jewish community. Now, if ten Jews constitute a "holy assembly," how much more is this the case for several dozen of them, may Hashem multiply them!

You also ask me how to consider those who claim that certain aspects of our holy Torah* do not emanate from Hashem or who neglect a Mitzvah* of our holy Torah*, Torah* of life. I am surprised by such a question (note 1: See, on this subject, letter no. 8607). The Yad HaChazakah*, of the Rambam*, indeed condemns very clearly, in his Laws of Teshuvah*, chapter 3, paragraph 8: "one who claims that the Torah* does not come from Hashem, even if his assertion pertains to only a single verse or a single word. The same applies to one who questions its commentary, the Oral Law, or who claims that the Creator has replaced one Mitzvah* by another, that He has suppressed a certain teaching of the Torah*." You will consult this text, which is based on a very clear teaching of the Gemara*. Now, the words of the Rambam*, in his book, and those of the Halachic* Authorities of Israel, in general, have the same value as the Mishnah*, as these Authorities emphasize, and you will consult, on this subject, the Laws of Torah* Study of the Admur HaZaken*, author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*, at the beginning of the second chapter.

We find ourselves "between the afflictions" (note 2: The fasts connected to the destruction of the Temple, 17 Tammuz* and 9 Av*) and may Hashem therefore, Who gives the Torah* and commands the Mitzvah*, seal the breaches of His people Israel, both spiritually and materially. May faith, the study of the Torah*, the effective practice of the Mitzvos*, in the best manner, be strengthened, in every place where children of Israel reside. Very soon and in our days, we will merit the fulfillment of the promise according to which: "there will arise a king of the house of David, who will be versed in the Torah* and will devote himself to the Mitzvos*. He will lead all Israel to follow it and to strengthen its practice. He will wage the battle of Hashem." He will be our righteous Moshiach*, who will rebuild the Temple and gather the exiles of Israel, as the Rambam* decides, at the end of chapter 11 of his Laws of Kings. With my respects and my blessing,

ח'תפא

ב"ה, כ"ח תמוז, תשכ"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבם מיום הרביעי בו שואלים דעתי האם פלוני ראוי להיות רב מורה הוראה בישראל.

והנה מובן שאי אפשר להעיד על מי שהוא מבלי הכיר אותו הכרה ככל הדרוש, ובפרט כשהמדובר ברב מורה הוראה בקהלה קדישא, אשר אם עשרה מישראל עדה קדושה הם עאכו"כ כמה עשיריות כן ירבו.

ובמענה לשאלתם אודות דינם של אלו האומרים שיש ענינים בתורתנו הק' שאינם מעם ה' ח"ו או המבטלים מצוה אחת מתורתנו תורת חיים,

לפלא השאלה בכגון זה, והרי הדין מבואר ומפורש ביד החזקה לרבנו הרמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ח', וז"ל: האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת וכו' וכן הכופר בפירושה והיא תורה שבע"פ וכו' והאומר שהבורא החליף מצוה זו למצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו וכו' (עיי"ש ומיוסד בגמרא מפורשת) והרי הרמב"ם בספרו ופוסקי ישראל בכלל הם בחינת וגדר דבר משנה כמבואר בפוסקים ויעוין בהלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, ריש פרק שני.

ובעמדנו בימי בין המצרים, יהי רצון מהשי"ת נותן התורה ומצוה המצוה, שיגדור פרצות עמו ישראל הן ברוחניות והן בגשמיות תתחזק הדת לימוד התורה וקיום המצות בפועל ובהידור בכל מושבות בני ישראל.

ובמהרה בימינו נזכה לקיום היעוד, אשר יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות וכו' ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה', הוא הוא משיח צדקנו ויבנה המקדש ויקבץ נדחי ישראל וכפסק דין הרמב"ם (הלכות מלכים סוף פרק יא).

בכבוד ובברכה.

ח'תפא
לפלא השאלה: ראה גם לקמן אגרת ח'תרז.