Igrot Kodesh · Letter 850 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

5 Teves 5711,
Brooklyn,

To the Rav, distinguished Chassid who fears Hashem,
Rav N. N.,[1]

I greet and bless you,

I duly received your letter of 13 Kislev. In general, you should know that, if my response is delayed, it is solely because of my many occupations, which multiply from day to day. I must, in particular, prepare the publication of the Chassidic discourses and sichos*, which requires calm and concentration. For this, an effort is necessary in order to distance oneself from all the daily concerns.

It is sometimes difficult to determine priorities. Should one respond to the personal question of such-and-such a person — which is very important to him — or rather, during this time, edit a maamar* or a sicha*? These texts are, certainly, important, but many others are printed and have not yet been studied attentively. It is quite arduous to decide, in such cases.

During the festival of liberation of 19 Kislev, while I was at the resting place, I read the list of directors, teachers, and students[2] as you sent it to me on the eve of Rosh Chodesh Kislev. Our leader, my father-in-law, the Frierdiker Rebbe, has surely granted his blessing for the satisfaction of each one's needs. And Hashem will fulfill the blessings — material and spiritual — of the tzaddik*.

I thank you for having addressed the letter[3] to the Rav, and I have good hope that it will contribute to the spreading, outward, of the wellsprings of Chassidus*.

You propose to me to establish a daily study of the teaching of my father-in-law, the Frierdiker Rebbe. This is, in general, a good initiative, but it is difficult for me to establish new studies, especially when they are not delimited in time. I myself proposed a few initiatives, but all were well delimited in time, limited to the eleven months or to the year following the histalkus*. By contrast, I have not yet taken the decision to establish a public shiur.

Obviously, each one can personally feel the need for it, and happy is the one who establishes such a study of the Chassidic discourses, several times a week or even each day. It is certain that hiskashrus*[4] will be strengthened by it.

It is also clear that this in no way concerns study at the yeshiva, in which Chassidus* must, of course, occupy an important place — particularly for the upper classes. There one must learn the teaching of my father-in-law, the Frierdiker Rebbe.

My proposal, formulated here, is based on the Chassidic discourse entitled 'You shall honor the elder,' appearing in Likkutei Torah, and on what was said, in this regard, in the kuntres edited for 19 Kislev. Each one will therefore engrave in his mind a few maamarim of my father-in-law, the Frierdiker Rebbe, in particular the entirety or a part of the one he gave for the day of his histalkus*, on 10 Shevat 5710. All this was explained[5] in detail at the Chassidic gathering of 19 Kislev.

I conclude in addressing to you my blessing of Mazal Tov, Mazal Tov, on the occasion of the birth of your granddaughter. May your daughter and your son-in-law[6] educate her to the Torah, to the chuppah*, and to good deeds, in abundance. You will derive from them much satisfaction, both material and spiritual.

With my blessing of Mazal Tov,

Menachem Schneerson

We no longer have here any requests for blessing[7] dating from last Rosh Hashanah, emanating from your students.

By contrast, we have received several requests for blessing without any indication of the family name of the sender, not even on the envelope, nor of his address. Perhaps some of these come from your students.

I ask you to kindly send me a textual copy of what the Rebbe wrote to you concerning 5709.

תתנ

ב"ה, ה' טבת, ה'תשי"א ברוקלין
הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ וכו' מהורנ"נ שי'

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מי"ג כסלו. בכלל, להוי ידוע שאם מעני מתאחר לבוא, אין זה אלא מחמת רוב הטרדות אשר סבבוני, ואשר הולכות ומתרבות מיום ליום, ובפרט ההכנה לדפוס של המאמרים והשיחות הדורשות מנוחת הנפש והתעמקות המחשבה, אשר אינם באים אלא על ידי יגיעה אף קענען אפרייסן זיך מהענינים המטרידים שבכל יום ויום.

ולפעמים קשה להחליט מה קודם יותר, אם לענות לפב"פ על שאלתו הפרטית, אבל הנוגעת לו בפנימיות, או להשתמש בזמן להוציא לאור מאמר ושיחה, שאף שהוא ענין נוגע לרבים אבל עם כל זה הרי ישנם כמה מאמרים ושיחות שכבר יצאו לאור ועדיין לא למדום לתכליתם. וקשה להכריע בשאלה זו.

בחג הגאולה הוא י"ט כסלו העבר, בהיותי על הציון, קראתי את רשימות ההנהלה, המורים והתלמידים ע"פ הרשימות ששלח לי כת"ר לער"ח כסלו העבר. ובטח נתן נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ את ברכתו לכל אחד ואחד בהמצטרך לו, והשי"ת ימלא ברכות צדיק בגשמיות וברוחניות.

ת"ח על טרחתו בשילוח המכתב להרה"צ שי' ותקותי שהי' בזה תועלת בענין הפצת המעינות חוצה...

מה כותב בענין ההצעה לקבוע שיעור לימוד בכל יום ויום בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנה בכלל נכון הדבר, אבל קשה עלי לקבוע שיעורים חדשים, ובפרט שאין על זה הגבלה בזמן. ואף שהצעתי ע"ע כמה ענינים, הי' בזה הגבלה בזמן, היינו י"א חדשים שאחרי ההסת[לק]ות או כל שנת ההסתלקות, אבל לקבוע מעתה שיעור לרבים, עדיין לא באתי לידי החלטה בזה. מובן הדבר שכל אחד ואחד המרגיש בעצמו ענין זה, הרי יישר חילו אם יקבע שיעור קבוע איזה פעמים בשבוע או בכל יום יום בלימוד מאמרים הנ"ל ובטח יתוסף לו על ידי זה אומץ וחוזק בההתקשרות.

מובן ג"כ שאין הנ"ל מדובר ע"ד לימוד בהישיבה ופשיטא שבלימוד הדא"ח שלה צריך לתפוס מקום חשוב, ובפרט בהכתות הגדולות, הלימוד בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.

ומה שהצעתי פה נשען על המאמר והדרת פני זקן שבלקו"ת והמדובר עד"ז בשיחה שנדפסה בקונ' י"ט כסלו, שלכל אחד ואחד יהיו חקוקים בזכרונו איזה מאמרים של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ובפרט מאמר - או חלק ממנו - דיום ההסתלקות הוא יו"ד שבט תש"י, וכמבואר בארוכה בהתועדות די"ט כסלו דשנה זו.

אסיים בברכת מזל טוב מזל טוב להולדת נכדתו שתחי' ויה"ר שבתו וחתנו שי' יגדלוה לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה וכת"ר וזוג' שיחיו יראו בהם רוב נחת בגו"ר.

בברכת מז"ט,

מנחם שניאורסאהן
יותר פ"נ מתלמידיו שי' (לר"ה העבר) אין כאן. אבל כמה פ"נ נתקבלו מבלי הוראת שם המשפחה של הנשלח (אפי' על המעטפה) ובלי אדרעס שלו. ואולי גם מהנ"ל בכלל אלו.

נא ונא לשלוח לי העתק אות באות ממש"כ לו כמא"ה ע"ד תש"ט.

תתנ
מוהרנ " נ : מהו"ר ניסן נמנוב. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ג תמ, ובהנסמן בהערות שם.

ההנהלה, המורים והתלמידים: של ישיבת תו"ת בצרפת. המכתב להרה " צ : דלעיל תתכ. 1) בענין אמירת קדיש דחתן על חמיו והוא רבו ראה בספרים שנזכרו בשדי חמד אסיפת דינים מע' אבלות אות קנ"ז קנ"ט.