Igrot Kodesh · Letter 851 — Grief & Loss

By the grace of Hashem,

Erev Shabbos Vayigash 5711,
"He drew near to him and
said: Please, my master,"[1]

Brooklyn, New York,

This kuntres* is published[2] on the occasion of the conclusion of the recitation of Kaddish*[3] following the histalkus* of my father-in-law, the Frierdiker Rebbe.

* * *

There are several opinions on the period during which it is necessary to say Kaddish*:[4] throughout one's life; for twelve months and eleven days; for an entire year, even if it has two months of Adar; for twelve months; for twelve months less a week; for eleven months; for eleven months less a day.

But we must adhere to the practice of our Rebbeim, which is mentioned in the will of the Rebbe Rashab: 'One therefore ceases to say Kaddish at the end of eleven months less a day. Thus, if the histalkus occurs on 10 Shevat,[5] one will say Kaddish until 9 Teves inclusive.'[6] Such is the opinion of the great majority of the later Poskim.

* * *

The writings of the Arizal,[7] also cited by the Poskim, say that Kaddish* permits the elevation of the soul, from one stage to another, within Gan Eden.

Obviously, when the eleven months during which one has recited Kaddish* are concluded, these elevations come to an end and others begin, introducing for the man a considerable ascent. Indeed, our Sages affirm that the Sages know no rest in the World to Come; they ascend from one stage to another.

There results, for each of those who are attached to my father-in-law, the Frierdiker Rebbe, the necessity to strengthen this hiskashrus*, to establish a sincere moral accounting of what has been accomplished during these eleven months, in order to complete what may have been lacking, in the manner that has been indicated to us by our leader, my father-in-law, the Frierdiker Rebbe. Thus, one will be able to attach oneself to him even more strongly, in order to follow him in his ascent.

He who sanctifies himself a little down here receives an immense sanctification from above.

Menachem Schneerson

תתנא

ב"ה,
קונטרס זה בא בקשר עם סיום אמירת 1קדיש בהסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ...

* * *

כמה דעות במשך זמן אמירת 2הקדיש: כל ימי חייו, י"ב חדש וי"א יום, שזה שלימה וגם חודש העבור בכלל, י"ב חדש, י"ב חדש פחות שבוע, י"א חדש, י"א חדש פחות יום אחד.

ואנו אין לנו אלא מנהג נשיאינו, וע"פ הרשום בקטע מצוואת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: בענין הי"א חדש - להפסיק חודש ויום א' קודם. עד"מ אם היא"צ הוא בי' 3בשבט יאמר קדיש עד ט' טבת ועד 4בכלל. וכן הוא דעת רוב המכריע של אחרוני הפוסקים.

* * *

איתא בכתהאריז"5ל - והובא בפוסקים - כי אמירת הקדיש שייך ג"כ לעלית הנשמה ממדריגה למדריגה בג"ע עצמו.

מובן מזה, אשר בסיום אמירת הקדיש די"א חדש מסתיים סדר עליות זה ומתחיל סדר חדש בעליות הנשמה, כי הרי ארז"ל אשר ת"ח אין להם מנוחה בעוה"ב כי ילכו מחיל אל חיל.

מוכרח ע"פ זה, אשר כל אחד מהמקושרים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ עליו להוסיף עתה אומץ בחיזוק ההתקשרות שלו, לעשות חשבון בנפשו, ואליבי' דנפשי', מה עשה בזה במשך י"א חדשים אלו, למלאות את החסר, וע"י האופנים שהורה נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - להתקשר ביתר שאת וביתר עז אתו עמו כלומר אליו, למען אשר גם הוא יתעלה בעלייתו.

והמקדש עצמו מעט למטה - מקדשין אותו הרבה מלמעלה.

מנחם שניאורסאהן
ערש"ק ויגש אליו ויאמר בי 6אדוני, ה'תשי"א. ברוקלין נ. י.

תתנא
נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 158 ובלקו"ש חי"א ע' 213. 2) ראה על הסדר שבפנים פלא יועץ הובא בשד"ח אס"ד אבלות אות קסב. שו"ת מהרי"ק הובא בד"מ סשע"ו סק"ט. שו"ת בני יצחק חיו"ד סקנ"ז בשם הר"ש קלוגער. כלבו הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שיורי ברכה שם בשם כנה"ג. רמ"א שם סוף ס"ד. שד"ח שם אות קסב. 3) הוא היא"צ של אמו הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע. וראה קצשו"ע סכ"ו זי"ז. 4) ראה ג"כ "היום יום" ט' שבט תש"ג. 5) שער הכוונות ענין הקדיש. פע"ח ש"ו ספ"א בהגה"ה. סי' האריז"ל קודם עלינו. ועוד. 6) פירוש שבו יומשך השפע מיוסף הצדיק (תו"א ר"פ ויגש).