Igrot Kodesh · Letter 8628 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

eve of Rosh Chodesh*

of the third month (note 1: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Tractate Shabbos* 88a") 5723,

The celebration of the conclusion of the order Moed* and of the (note 2: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "According to tractate Moed Katan* 26a") tractate Yevamos* (note 3: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "See the commentaries on the Talmud* of the Tzemach Tzedek*, at the beginning of tractate Yevamos*. In fact, this order and this tractate both begin with a Yud* and a Hei*") will take place on Sunday, 3 Sivan* next, during the days of limitation that precede the festival of Shavuos*. Without a doubt, "one brings the beginning close to the end," according to the well-known formulation, and one therefore immediately begins the study of the following order and tractate. Consequently, may your strength increase in the Torah*, for great is the study of the Torah*, in general, that which is public, in particular, and especially that of the Gemara* (note 4: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Which leads to action. It is for this reason that the study of the Torah* is considered as the totality of the Mitzvos*, according to the Laws of the Study of the Torah*, of the Admur HaZaken*, chapter 4, paragraph 3. This is particularly true for public study, as the end of the second chapter of tractate Bava Metzia* indicates, which says: 'I and your brothers, who are opposed to you and push you away, we will see your joy,' that of the masters of the Gemara*").

Moreover, it is said that you introduce, in your teaching, words inviting to the fear of Hashem, in conformity with the following expression of our Sages* (note 5: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Tractate Shabbos* 31a"): "The fear of Hashem is His treasure." Now, as the Admur HaZaken* (note 6: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Likkutei Torah*, Parshas Vayikra*, at page 6a") explains, author of the Tanya* and of the Shulchan Aruch*, whose one hundred and fiftieth anniversary of the Hilula* we celebrate this year, such is precisely the object of the profound teaching of the Torah*. As Moshe* our master (note 7: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Zohar*, volume 3, at page 124b") specifies, the faithful shepherd, "no question arises therein, one finds no controversy therein." In fact, it is indeed in this manner that one multiplies peace (note 8: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "See tractate Sanhedrin* 99b, underlining that one who studies the Torah* for its own sake establishes peace, as well as the Shnei Luchos HaBris*, tractate Shevuos*, at page 183b") in the world, especially when it concerns scholars of the Torah*.

What has just been said will allow us to understand why the fire of Gehinnom* has no hold (note 9: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "End of the order Moed* and of tractate Chagigah*") over the scholars of the Torah*. Indeed, this fire could only appear on the second day of creation (note 10: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Tractate Pesachim* 54a, which says: 'It is not the same for the orifice of Gehinnom*, which already existed beforehand. One can therefore find scholars of the Torah* there.' One will consult, on this subject, the Tikkunei Zohar*, at the end of Tikkun* no. 32. One will also see tractate Berachos* 15b, which specifies that one cools the Gehinnom* for a scholar. But this point will not be developed here") and, in fact, it was indeed so, for it is then that controversy appeared (note 11: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Midrash* Bereishis Rabbah*, chapter 4, paragraph 6. At this reference, Rabbi Yehoshua* and Rabbi Chanina* discuss only the reason for which the word 'good' is not written in the Torah*, but not the point itself which is presented in this text"). It is not the same when peace reigns, an abundant peace.

Moreover, according to the conclusion of the words of the faithful shepherd, at this same reference, "thanks to it," thanks to the study of the tree of life, "Yisrael* will leave the exile in mercy" and thus will be fulfilled the promise according to which the maiden, Yisrael*, will marry the Holy One, blessed be He. Indeed, the present period is only that of the betrothal (note 12: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "According to the Midrash* Shemos Rabbah*, at the end of chapter 15. A maiden marries precisely on Wednesday and one will consult, on this subject, the Zohar Chadash*, Shir HaShirim*, at page 69c"), whereas the marriage will be celebrated in the future world.

Such is precisely the content of these days of limitation and preparation for the moment of the marriage, that of the giving of the Torah*. The conclusion and the highest perfection in this regard will be attained during the Messianic* era, thanks to the teaching of Moshiach* (note 13: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "See the Midrash* Koheles Rabbah*, at the end of chapter 11, regarding the verse: 'only two'"). Then, "Hashem will appear once again (note 14: The Rebbe* notes, at the bottom of the page: "Commentary of Rashi* on the verse Shir HaShirim* 1:2") for them, in order to transmit to them His hidden explanations and the mysteries of His secrets."

May Hashem cause that one add benches in the house of study, both for the revealed part of the Torah* and for its hidden teaching. The merit of that which is public depends on you and comes to your aid.

ח'תרכח

ב"ה, ערב ריש ירחא תליתאי, ה'תשכ"ג
... מחגיגת סיום של סדר מועד ושל מסכת יבמות, הנערכת ביום א' ג' סיון הבע"ל, ימי הגבלה,

ובודאי, בסגנון הידוע, מתכיפין התחלה (דסדר ומסכת שלאחרי זה) להשלמה.

ויישר חילא דכת"ר לאורייתא, שגדול ענין תלמוד תורה בכלל, ועאכו"כ ת"ת דרבים, ובפרט - לימוד הגמרא,

וביחוד ע"פ השמועה אשר מערב בהלימוד דברי התעוררות ויראת ה', כציווי חז"ל אי יראת ה' היא אוצרו הן וכו',

אשר ע"פ ביאור רבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך - אשר השנה שנת המאה וחמשים להסתלקות הילולא שלו - הם עניני פנימיות התורה,

שכדברי מרע"ה רעיא מהימנא, לית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת וכו', ואדרבה עי"ז (כסיום המסכת) מרבים שלום בעולם, וביחוד - ת"ח.

- ועפי"ז יש לבאר מה שת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן, כי אור של גיהנם אפשר להבראות ונברא רק ביום השני, שבו נבראת מחלוקת, משא"כ - בשלום ובריבוי השלום -

ולא עוד אלא שע"פ סיום דברי רעיא מהימנא שם - ישראל יפקון בי' (בלימוד דאילנא דחיי) מן גלותא ברחמים, קיום היעוד, דבתולת ישראל נשאת לקוב"ה, כי העוה"ז אירוסין היו אבל לימות המשיח יהיו נשואין.

והרי זה גם ענין ימים אלה - הגבלה והכנה ל(יום חתונתו זה) מתן תורה, אשר הסיום ותכלית השלימות בזה יהי' בימות המשיח, בתורתו של משיח, כי אז יופיע ה' עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'.

ויהי רצון אשר יתוספו ספסלי בבי מדרשא בלימוד הנגלה והפנימית גם יחד, וזכות הרבים תלוי בו וזכות הרבים מסייעתו...

ח'תרכח
נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 247.

ירחא תליתאי: שבת פח, א.

של.. ושל: ע"פ מו"ק כו, א.

סדר מועד.. יבמות: ראה חידושי הש"ס להצ"צ (ריש יבמות) עד"ז שהתחלת שני הנ"ל היא י-ה.

ובפרט - לימוד הגמרא: שהוא דוקא המביא לידי מעשה, ומטעם זה דוקא שקולה ת"ת כנגד כל המצות (הל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ד ס"ג). ובפרט בלימוד ברבים (עיין ב"מ ספ"ב: ונראה - אני ואחיכם שונאיכם ומנדיכם - בשמחתם - דבעלי גמרא).

כציווי חז"ל: שבת לא, סע"א.

ע"פ ביאור: לקו"ת ויקרא ו, א.

שכדברי מרע"ה: זח"ג קכד, ב.

מרבים שלום: ראה סנה' (צט, ב) כל העוסק בתורה לשמה כו' שלום כו' שלום. ובשל"ה מס' שבועות (קפג, ע"ב).

אין אור: סיום סדר מועד (חגיגה בסופה).

ביום השני: פסחים (נד, א): משא"כ חללה דגיהנם דקדם, ולכן אפשר שימצאו בו ת"ח (ועיין תקו"ז תל"ב בסופו). וראה ג"כ ברכות (טו, ב) מצננין לו. ואכ"מ.

נבראת מחלוקת: ב"ר פ"ד ו. ור"י ור"ח (שם) פליגי רק מאי טעמא דאין כתיב כי טוב, אבל לא בגופא דעובדי.

העוה"ז אירוסין כו': שמו"ר ספט"ו. ונשאת ביום הרביעי דוקא - עיין ז"ח שה"ש (סט, רע"ג).

תורתו של משיח: עיין קה"ר ספי"א עה"פ כי אם שנים.

יופיע ה' עוד כו': רש"י לשה"ש (א, ב).