Igrot Kodesh · Letter 8630 — Grief & Loss

By the grace of Hashem,

Rosh Chodesh* Sivan* 5723,

Brooklyn, New York,

To Mr. Moshe Aram (note 1: See, regarding him, letter no. 8386),

I greet you and bless you,

After a long interruption, I have duly received your letter expressing your condolences for the passing of our friend, the friend of every Jew, the Rav Pinchas Todros (note 2: Rav P. T. Althuiz), may he rest in peace. May Hashem cause that in the future, the exchange of correspondence, between us and in general, be only joyous. Moreover, may Hashem also cause the content of these correspondences to encourage action in the domain to which the deceased devoted himself, that is to say the dissemination of traditional Judaism and the aid to our brothers, the children of Yisrael*, according to the triple principle of Chassidus* (note 3: See, on this subject, letter no. 8229): love of one's fellow, love of the Torah*, and love of Hashem, which are one.

You came to the aid of my late friend, so that he could carry out these actions. Without a doubt, you will do so even more in the future, to fill the void, to the fullest extent possible. You yourself will surely use your dynamism to apply yourself to these tasks.

You specify to me, in the margin of your letter, that you are not well and I am pained by this. I formulate the wish and the hope that upon receipt of this letter, you will be better and that this improvement will continue. On the occasion of Shavuos*, the time of the giving of our Torah*, which approaches, for us and for all of Yisrael*, for good and for blessing, I wish to you and to all those who follow you, according to the formulation of my father-in-law, the Rebbe*, to receive the Torah* with joy and in a profound manner. With my respects and my blessing in order to give me good news of all that has been said,

ב״ה ,י״א ניסן ה׳תשכ״ג
ברוקלין ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
חג הפסח שהוא היום הראשון והחג הראשון לבני ישראל,
ראשון בזמן וראשון בחשיבות -שכן תוכנו הוא הרי גאולת ישראל
והחילו להיות עם עצמאי המנהל אורח חיים משלו לפי התורה ,מצוות
וחגים משלו וכד׳.
יש בו ,לכן ,חשיבות מיוחדת לכלל ישראל ולכל יחיד מישראל בכל
זמן ובכל מקום .משום כך כוללים גם הפרטים הקשורים בחג הפסח
ובמאורע יציאת מצרים -משמעות מיוחדת כהוראת דרך בחיים
הישראליים ,הן ליחיד ,הן לרבים והן לכלל כולו.
אחד הפרטים החשובים במאורע יציאת מצרים הוא בכך שהוא
אירע בעצם היום הזה ,שפירושו ,לפי הסברת חז״ל ,כי בו ברגע שהגיע
הקץ לא עיכבן המקום כהרף עין .על כך באה ההוספה שאם היו בני
ישראל מאחרים את הרגע הזה -היו מפסידים ,ח״ו הם ,אנו ,בנינו ובני
בנינו -את גאולת מצרים ,לגמרי!
היום הראשי) :כמו שנאמר זכור את היום הזה )שמות יג ,ג( וראה שמות רבה )פרשה
יט ,ז( :הזהר כו׳ יום השבת כו׳ היום הזה.
והחג הראשון :ראש השנה בתחלתה.
והחילו :ראה יבמות מר ,א ושם.
חז״ל :במכילתא לשמות יב ,מא־מב .הובא בפירוש רש״י שם.
באה ההוספה :מפרשים בשם הזהר )זית רענן -הובא באור התורה להצמח־צדק בא
עמוד שכז(.
הם ,אנו וכד :כמבואר בהגדה.
ח^תייד
נדפסה ב׳הגדה של פסח עם לקוטי טעמים וביאורים׳ כרך ב עמוד תקצז)הוצאת
תנש״א( והוגהה על פי צלום האגרת .התרגום )חפשי( הועתק מ׳תורת מנחם -אגרות
מלך׳ כדך ב עמוד מ.
327 תשי״ח -תשב״ה
דבר זה בלתי מובן כלל :הרי כבר היו עשרת המכות ,שהביאו לכך
שהמצרים גירשו את בני ישראל ממצרים - ,מה הי׳ הכרחי ,איפוא,
הפרט של הרף עין? וכיצד מסתברת בכלל העובדה שאיחור כהרף עין
גורם לדחיית הגאולה לגמריז
על כך מתוספת השאלה היסודית :מה ההוראה הטמונה בסיפור
התורה)=הוראה( על בעצם היום הזה?
הסברת הדבר:
כיון שהגיע הקץ ,מיד עם בוא הרגע המתאים לשים קץ לטומאת
מצרים ולהשתחרר הימנה ,אסור להחמיץ את ההזדמנות אפילו בכהרף עין.
סכנת החמצת ההזדמנות לא היתה מצד המצרים ,מחשש שמא
יתחרטו ,כי אם שמא יימצאו מבני ישראל כאלה שיתחרטו ,מתוך אי
רצון להניח את אורח החיים שאליו הורגלו במצרים וללכת המדברה
לקבל את התורה.
ההוראה מכאן לכל אחד מישראל -איש או אשה ,נער או זקן -היא:
משמעותה של ״יציאת מצרים״ בחיי יום יום היא -השתחררות
משעבוד האדם לגופו ונפשו הבהמית ,מההשתעבדות לדרישות והרגלים
גופניים ומהסביבה החומרית .חרות זו באה ע״י הישמעות לקריאה
הנצחית של ה׳ ,אלקי אברהם יצחק ויעקב :והוצאתי אתכם מתחת
סבלות . .והייתי לכם לאלקים -המתבטאת )כבימי יציאת מצרים(
בקבלת התורה וקיום מצוותי׳.
הקריאה היא נצחית .יציאת מצרים חייבת להיות בכל יום ויום -
וכל יום הוא בבחינת הגיע הקץ ומשמש שעת כושר להישמע לקריאה -
אלא שישנם כאלה ״המתעכבים״ ,ואת שעת הכושר שלהם הם
דוחים ל״שלשת הימים הנוראים של השנה״)ראש השנה ויום כפור( ,או,
לכל היותר ,לשבתות וחגים .ואפילו מבין אלה המזכירים ומקיימים את
סכנת :ראה תניא פרק לא.
כחיי יום יום :תניא פרק מז ובכמה מקומות.
אלקי אברהם כד ״והוצאתי :שמות ג ,טז .שם ו ,ו.
הקריאה היא נצחית :כהמאמר ״חג הפסח נמשך תמיד״ )שיחות חג הפסח תש״ג -
לכ״ק מו״ח אדמו״ר(.
אגרות־ קודש ־ מתורגמות )ח׳תריד( 328
״יציאת מצרים״ בכל יום בשעת התפלה -נמצאים כאלה המצמצמים
אותה לתפלה בלבד ,ומחמיצים את שעת הכושר שבמשך היום.
כבחיי היחיד כן הדבר בחיי הרבים והכלל ,אלא שכאן שעת הכושר
היא ,כמובן ,חשובה פי כמה וכמה.
שעת הכושר הבלתי רגילה וההזדמנות ״המתדפקת לפתחנו עתה״
היא -העובדה כי בחוגים רחבים ביותר ,וביחוד בחוגי הנוער ,קיימת ,זה
שנים מספר ,תנועת התעוררות חזקה לשיבה אל מקורותינו האמיתיים,
ובמקומות רבים ובפרטים רבים ביותר -גם הגויים ״מגרשים״ את
היהודים מן האידיאולוגי׳ של ״טומאת מצרים״ המודרנית.
חלק גדול של חוגים שהיו רחוקים מיהדות -מחפשים את הדרך
חזרה לתורה ולמצוות ,וחלק גדול של חוגי תורה ומצוות -מבקשים
לחזק ולהעמיק את התקשרותם והזדהותם עם התורה והמצוות.
פרט לאלה שזה שנים חדלו מלחשוב בכלל -הרי המציאות עתה
היא ,שכולם ,וביחוד בני הנוער ,לא רק שהנם מוכנים לשמוע את האמת
המלאה ,כי אם דורשים שישמיעו לפניהם את האמת בשלמותה .אף
אלה שלעת עתה אינם מוכנים לקבל על עצמם את כל המצוות בבת אחת
ולשנות את אורח חייהם בתפנית אחת -הנם ,אבל ,בשלים במדה
מספקת לשמוע את האמת הטהורה ,ללא פשרות ולא ״גזורה לפי מדה״.
הנסיון הוכיח ,כי משהנוער בא במגע עם יהדות אמת של תורה ומצוות -
הרי הוא נמשך אלי׳ וחלק ניכר ביותר ממנו מתחיל להשתית את החיים
היום־יומיים בהתאם לה ,בתוספת ההחלטיות והחיוניות שבהן מחוננים
בני הנעורים.
אבל חייבים לומר ,בצער ,שלמרות שכבר שנים מספר שהתעוררות
זו קיימת -לא נוצלה ,לעת עתה ,שעת הכושר במדה הראוי׳ ,וגדול ביותר
הצער עם ההיווכחות ששעת כושר זו לא נוצלה כמעט לגמרי ע״י אלה
הצריכים להיות המנהיגים הרוחניים.
ויהי רצון מלפני השי״ת שכשם שלאבותינו במצרים לא התעכבה
יציאתם אפילו כהרף עין ,ודבר זה הביא לגאולה השלמה של הגוף
ולגאולה שלמה של הנשמה )ע״י קבלת התורה ,שהיא היתה המטרה
ללא פשרות :ראה גם אגרות-קודש כרך כב עמוד תעב-תעד.
329 תשי״ח -תשכ״ה
וההשלמה של יציאת מצרים( -
כך ינצל כל אחד ואחת במדה מלאה את שעת הכושר הבלתי רגילה
של רגע זה ,לסייע לעצמו ולזולת ,ולרבים ולכלל ,להשתחרר מכל מיני
שעבודים ,ובעיקר ,מן הקשה שביניהם מן הרעיון של ״נהי׳ ככל הגוים״
ולשוב לתורה ומצוות במדה המלאה ביותר ,ותקויים ההבטחה ופסק
הדין :ישראל עושין תשובה -ומיד הן נגאלין ,בגאולה האמיתית
והשלמה ע״י משיח צדקנו.
בברכת חג הפסח כשר ושמח.
מנחם שניאורסאהן