Igrot Kodesh · Letter 8648 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

15 Tammuz* 5723,

To the participants in the annual meeting of

the Rabbinical Organization of America,

may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

You have informed me of the upcoming holding of your annual meeting and here is my response (note 1: See the Likkutei Sichos*, volume 22, at page 391). I hope that one will inscribe, on the agenda of this meeting, points linked to concrete action, which will make it possible to take advantage of the propitious moment constituted by the moral awakening observed in broad circles of our people, in particular among the young (note 2: See, on the same subject, letter no. 8647).

Whoever is attentive to what is happening among the young knows that this period of many upheavals has generated a moral revolution, in the broadest circles, due to the vicissitudes and disappointments inspired by various currents and opinions that will not be addressed here. However, among many people, one can say of this awakening that one "prophesies without knowing it" (note 3: One does not know what form to give it). Among others, on the other hand, the awakening takes a more concrete and clearer form, to the point that it has been called a "return to the sources." The common point to all of this is the following. This awakening has generated a propitious moment thanks to which broad circles of our people return to the truth and the right path, that of the Torah* and the Mitzvos*. Unfortunately, this awakening is not being used as it should. Many are still those who grope in the darkness, not receiving the influence and the directives that they need, since one must indicate to the people of Hashem the path they must follow and, above all, the conduct they must adopt.

This is particularly important for the young who, given their turn of mind, have a deeper, more determined motivation, are not frightened by a radical change in their way of life, as soon as they feel and have a profound awareness that one brings them the truth, without compromise and without embellishment. Every positive influence exercised upon them is multiplied many times (note 4: Among their friends or within the home that they will found thereafter) and the sooner the better.

To pass from one subject to another while remaining in the same context, I will also evoke the situation of the youngest Jews, boys and girls. It is, in particular, about them that it is said: "And, you shall teach your children," in the first paragraph of Shema Yisrael*, immediately after having accepted the Heavenly Kingship, then, again, in the second paragraph, so great is the necessity of an education fully based on sacred values. And, the study of the Torah* surpasses all other Precepts.

Already in the era of the Gemara*, some fulfilled the Mitzvah* of studying the Torah* with a single verse in the morning and a second in the evening, while others studied it day and night. How much more, in the present era, is a great effort necessary so that children devote their entire day to sacred studies or, at the very least, that they attend the schools called, in this country, "elementary Yeshivah*." Nevertheless, one must not despair and abandon, which Hashem forbid, those who attend the public schools. The need of the moment is to ensure that the ember does not consume itself, may Hashem protect us from this. In this way, the children will at least recite a good prayer (note 5: The Rebbe* underlines the words: "a good prayer" and "underlined") each day (note 6: See, on this subject, letter no. 5554), until they become accustomed to mentioning the Name of Hashem. Of course, such a result is not an end in itself. The final objective is, as was said, to devote the entire day to sacred studies. Nevertheless, such a practice must not be neglected, all the more so since, in conformity with the assurance given to us, "one Mitzvah* draws another."

But, due to our many sins, one of the misfortunes of this era is the struggle led by some to prevent the Name of Hashem from being mentioned in public schools. They thus cause a formidable desecration of the Name of Hashem the likes of which has never been seen until this day. It is unnecessary to underline once again and once again that it is indeed a question here of a good prayer, that is to say one that is non-denominational (note 7: That does not make reference to a specific denomination; in English in the original text, "non-denominational"). For everything to go well, in a concrete manner, one must also proscribe the reading of the Bible in these schools. Indeed, this could open the door to other readings as well.

According to the teaching of the Sages* and their concrete practice, as well as to distinguish oneself from those who are in error or who desire to give an appearance of Shulchan Aruch* to their opposition to the mention of the Name of Hashem, one will recall the attitude of the Baal Shem Tov*, one of whose "sacred missions" consisted in having everyone keep the Name of Hashem on their lips, including the most ordinary men, women, and children. For this, he would question them, ask for their news, so that they would respond to him, for example: "Hashem be praised!" And, my father-in-law, the Rebbe*, underlined (note 5) that this was so not only in the synagogue or at home, but also in the street, in the shops, in the places of work, at all times and in all places. And, one will see, on this subject, the lengthy explanation given by the Sefer HaMaamarim* Yiddish*, of 5701-5705 (note 8: 1941-1945), of my father-in-law, the Rebbe*, in the Chassidic* discourse entitled: "You are holy and You are enthroned upon the praises of Yisrael*," from page 138.

Another point, on this subject as well: a grant from the federal government is given to religious schools, "parochial schools" in English, and I have many times underlined how indispensable it is to have recourse to it (note 9: See, on this subject, letter no. 8223). There is therefore no reason to oppose it. It is, on the contrary, a sacred obligation, incumbent upon each one, to demand this aid, by full right.

May Hashem cause that the members of the Rabbinical Organization, to whom Hashem will grant long days and good years, spiritual guides and shepherds of Yisrael* in numerous holy communities, may Hashem multiply them, in particular those who take part in this annual meeting, adopt a clear and decisive position in all these domains, that they establish a program comprising concrete actions. The merit of that which is public will come to their aid, so that they will know success in this domain and in all others, in order to improve the situation of the Torah* and the Mitzvos* in daily life, each one within his community. Indeed, that which proceeds from good and from holiness can always be improved, their source being the infinite character of Hashem.

May Hashem cause it to be so, with all the necessary energy, with joy, with a profound awareness that one is the emissary of Hashem and that one gives an example that will be widely imitated. Assuming this mission is, moreover, the channel and the receptacle that allow each one to obtain the blessings of Hashem in all needs, for oneself and for the members of one's family, both materially and spiritually. With my respects and my blessing to know a considerable success,

ח'תרמח

ב"ה, ט"ו תמוז, תשכ"ג
ועידה השנתית של איגוד הרבנים

דאמעריקא,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה על הודעתם על דבר ועידה השנתית שתתקיים בימי... הבע"ל,

תקותי שהועידה תעמיד על סדר היום שלה ענינים של פועל ממש הקשורים בניצול שעת הכושר לרגלי ההתעוררות הרוחנית המפעמת בחוגים רחבים של בני עמנו, וביחוד - במחנה הנוער.

כל אשר לבו ער למתרחש בתוככי בני הנוער יודע, אשר תקופתנו זו רבת המאורעות חוללה מהפיכה רוחנית בחוגים רחבים בעקבות ההרפתקאות והאכזבה בדיעות ותנועות שונות ומשונות וכמה גורמים אחרים שאין כאן המקום להאריך בהם.

ברם, אצל רבים ההתעוררות היא עדיין בבחינת ניבא ולא ידע מה ניבא, ואצל אחרים ההתעוררות היא יותר ממשית וברורה עד שקראו לזה "שיבה אל המקורות". הצד השוה שבהם - שהתעוררות זו יצרה שעת הכושר להעמיד חוגים רחבים מבני עמנו על קו האמת ודרך הישר, דרך התורה והמצוות. אבל דא עקא שאין מנצלים שעת הכושר זו כדבעי, ורבים עדיין המגששים באפילה מחוסר השפעה והדרכה מתאימה, להורות לעם ה' את הדרך אשר ילכו בה ובעיקר - את המעשה אשר יעשון.

וביחוד חשוב הדבר לגבי הנוער, אשר לפי תכונת נפשם כל התעוררות היא אצלם ביתר פנימיות וביתר תוקף ולא נרתעים מפני שנוי באורח חייהם, אם רק יש להם ההרגש והכרה פנימית שנותנים להם האמת בלי פשרות בלי כחל ושרק. וכל השפעה טובה נכפלת אצלם פי כמה, ויפה שעה אחת קודם.

ומענין לענין באותו ענין - בענין מעמד ומצב בני ובנות ישראל הצעירים יותר, שעליהם בפרט נאמר ושננתם לבניך בפרשה ראשונה דקריאת שמע, תיכף בקבלת מלכות שמים, וחוזר ונשנה בפרשה שני', לגודל ההכרח בחינוך מלא על טהרת הקדש, ותלמוד תורה כנגד כולם.

והנה עוד בזמן הגמרא היו כאלו שהיו יוצאים ידי מצות תלמוד תורה בפסוק אחד שחרית ופסוק אחד ערבית ועד כאלו שהיו הוגים בתורה יומם ולילה. על אחת כמה וכמה בימינו אלו, שמוכרח להתאמץ בכל עוז שכל ילד מבני ישראל ילמדו למודי קדש כל היום כולו, ולכל הפחות - שילמדו במוסדות חינוך הנקראים במדינה זו בשם ישיבה קטנה. אבל יחד עם זה אין להתייאש ולהזניח ח"ו את אלו הלומדים בבתי ספר עממיים, פאבליק סקולס בלע"ז. צו השעה הוא - להשתדל בכל עוז לשמור על גחלת זו שלא תכבה ח"ו, ולכל הפחות - על-ידי תפילה כשרה בכל יום, שיהא שם שמים שגור בפי הקטנים. ומובן אשר אין זו מטרה סופית, כי ההכרח הוא כאמור - למודי קדש כל היום כולו, אבל לא יהי' גם דבר זה קל בעיניך, ובפרט שהובטחנו - מצוה גוררת מצוה.

ובעוה"ר מפגעי הזמן הוא - שיש נלחמים נגד הזכרת שם שמים בבתי הספר הכלליים ועוד גורמים חילול השם מבהיל לא נשמע כמוהו עד היום הזה. ולמותר להדגיש עוה"פ ועוה"פ, שהמדובר הוא על דבר תפלה כשרה, היינו המכונה (נאנ-דענאמיניישאנאל). וכדי שיצא כרצוי ולפועל - צריך לשלול קריאת הבייבל בבתי הספר, כיון שזה יכול לתת פתח שידרשו לקרוא, ולהבדיל וכו'.

על פי הוראת חכמינו ז"ל מעשה רב, וכדי לשלול דעת הטועים או אלו הרוצים להלביש התנגדותם להזכרת שם שמים בבתי הספר באיצטלא של השו"ע, הנה ידועה הנהגת הבעל שם טוב אחת מ"עבודות הקודש" שלו שהשתדל שיהא שם שמים שגור בפי כל, לרבות אנשים פשוטים ונשים וילדים, על ידי שהי' שואל אותם ודורש לשלומם באופן שיענו "ברוך השם" וכדומה, וכמו שהדגיש כ"ק מו"ח אדמו"ר - הי' זה לא רק בבית הכנסת ובבית, אלא גם ברחוב ובחנויות ובמקומות מלאכה ועבודה, בכל עת ובכל מקום (וראה בארוכה ספר המאמרים, אידיש, ה'תש"א-תש"ה, לכ"ק מו"ח אדמו"ר, מאמר המתחיל ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ע' 138 ואילך).

ועוד באותו ענין האמור לעיל הוא ענין-עזר הממשלה הפדרלית לבתי ספר דתיים, פאראקיעל סקולס בלע"ז, אשר מלתי אמורה כבר כמה פעמים בדבר גודל ההכרח שבזה, ואין יסוד להתנגד לזה ואדרבה חוב קדוש על כל אחד ואחד לדרוש עזר זה בפה מלא וכו'.

ויהי רצון אשר חברי איגוד הרבנים שליט"א, מנהיגים הרוחנים ורועי ישראל בכמה קהלות קדש, כן ירבו, והועידה השנתית בפרט, ינקטו עמדה נמרצה וברורה בכל הענינים הנ"ל, בתכנית מעשית של מעשים בפועל, וזכות הרבים מסייעתם שיצליחו בזה וכן בשאר ענינים לשיפור מצב התורה והמצוות בחיי היום-יום, כל אחד בין בני עדתו, שתמיד יש מקום להעדפה בעניני קדושה וטוב להיות מקורם באין-סוף ברוך הוא. ויתן השי"ת שיעשו כן במרץ המתאים ומתוך שמחה והכרה פנימית ששלוחים של מקום הם, ומהם ילמדו רבים לעשות כדוגמתם. והרי מילוי שליחות זו הוא גם הצנור וכלי לקבלת ברכת השי"ת כל אחד בהמצטרך לו ולב"ב שיחיו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בכבוד ובברכה להצלחה מרובה.

ח'תרמח
נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 391.

תקופתנו: ראה גם אגרת שלפנ"ז, ובהנסמן בהערות שם.

תפלה כשרה: ראה גם לעיל אגרת ח'תקנד, ובהנסמן בהערות שם.

כמה פעמים: ראה גם לעיל אגרת ח'רכג, ובהנסמן בהערות שם.