Igrot Kodesh · Letter 8694

With the help of Hashem,

10 Marcheshvan 5724,

Brooklyn, N.Y.

To the honored participants of the National Convention of Agudath Israel in the United States and Canada,

May Hashem be upon them so that they live,

Peace and blessing!

In response to your notice and your invitation to the National Convention scheduled to open, with the help of Hashem, this Thursday — I express my wishes for the success of the Convention. The essential [element of] success is that it should bear fruit and fruit of the fruit in actual deeds and concrete achievements, for "the deed is the main thing."[1]

Well known is the emphasis of the Alter Rebbe, author of Tanya and the Shulchan Aruch — whose 150th yahrzeit falls this year — that one must seek (and when one seeks, one finds) directives in the weekly parsha for the events of the week. And in the parsha of this week, which is connected to the day of the opening of the Convention, it is recounted about the birth of Yitzchak Avinu,* which was above the way of nature, and immediately adjacent to this — about the measures in the way of nature that it was necessary to take in order to save Yitzchak from unwelcome influence. And in the Torah, even the adjacency of matters is a Torah-instruction.[2]

Now, there is no closer pair than soul and body, which embrace and cleave to one another — to the point that the subsistence of the soul and the body in the Jew is one.

And in our [great] iniquity, in every generation there arise against us: some against the body, some against the soul — this [danger] is bad as that [danger] is, though there is an essential difference between them: as long as the body exists there is the matter of teshuvah. But on the other hand, the danger from our spiritual enemies is greater than the danger from our physical enemies, since it is not always as revealed to the eyes of flesh, as is understood and plain. And moreover: those who rise up against the body's subsistence come from without, whereas those who rise up against the soul's subsistence and soul-values — come both from within and from without, and the danger from within is the harder. So too we find in "the deeds of the fathers are a sign for the sons,"[3] as recounted in the parsha and in the Midrash regarding Avraham Avinu's trials in the face of the schemes of Nimrod and Og and Avimelech, etc. And greater than them was the trial of sending away Yishmael and Hagar, where the danger came from those who were [inside] Avraham's household.

Therefore, even though the birth of Yitzchak was above the way of nature, regarding his upbringing and conduct one could not rely on the miracle, and it was necessary to adopt measures in the way of nature — sharp measures opposite the attribute of Avraham Avinu which is the attribute of chesed — although this attribute was the main content of his greatness and essence, until the Holy One, blessed be He, said to him "let it not be evil in your eyes, etc., for (specifically through this) in Yitzchak your seed shall be called."

And from here the directive: one must not be intimidated by those who argue that for the sake of peace, or unity toward the outside, etc., one must be silent and endure, and not engage in defensive warfare, let alone offensive warfare, against the destroyers and wreckers. [Things are] not [so]; and on the contrary. "It is a time to act for Hashem"[4] — to defend and to wage the war of the Torah, the Torah of truth — for truth, by definition, permits no compromises. And it is not enough [to engage] in defense alone; ultimately one must also save the straying souls and establish them on the path of truth, the path of Torah and mitzvos in daily life, and in the essential point — to strengthen and expand the chinuch of Jewish boys and girls al taharas hakodesh, a traditional and authentic chinuch without compromises.

And may it be the Will that Hashem's desire in their hand shall prosper, [enabling them] to gird themselves with strength in the war of the Torah and its mitzvos — defensive warfare and offensive warfare as mentioned above, though in the ways of the Torah whose ways are ways of pleasantness — in order to save the souls of the sons and daughters of Israel wherever they are, for each soul of them is a whole world.

With respect and with blessing for success.

[Published in Likkutei Sichos Vol. 4 p. 1250 and completed according to the secretariat's copy. "The deed is the main thing": Avos 1:17. And in the Torah: see also letter 9027 further on, and the references noted there. Deeds of the fathers: see Sefer HaSichos 5752 Vol. 1 p. 79 and the references in footnote 82. War of the Torah: Megillah 15b. Truth… no compromises: see also Vol. 22 letter 8614 (p. 435) and the references noted there; further on, letters 8791, 8864–5. Each soul: see Sanhedrin 37a.]

ח'תרצד

ב"ה, י' מרחשון, תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
לכבוד המשתתפים בועידה הארצית של

אגודת ישראל

בארצות הברית וקנדה

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה על הודעתם והזמנתם לועידה הארצית שנועדה להפתח בעזהש"י ביום ה' שבוע זה, הנני להביע איחולי להצלחת הועידה, שעיקר ההצלחה היא - שתביא פירות ופירי פירות בפעולות והישגים ממשיים, כי המעשה עיקר.

ידועה הדגשת כ"ק רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך - אשר השנה היא שנת הק"ן להסתלקותו - כי צריך לחפש - ואם מחפשים מוצאים - הוראות בפרשת השבוע למאורעות השבוע. ובפרשת שבוע דנן, השייכת ליום פתיחת הועידה, מסופר על דבר לידת יצחק אבינו, שהיתה למעלה מדרך הטבע, וסמוך תיכף לזה - על דבר האמצעים בדרך הטבע שהי' הכרח לנקוט בהם כדי להציל את יצחק מהשפעה לא טובה. והרי בתורה גם סמיכות הענינים - תורה-הוראה היא.

והנה אין לך סמוכין יותר מנשמה וגוף החבוקים ודבוקים זה בזה, עד שקיום הנשמה והגוף באדם מישראל - חד הוא.

ובעוה"ר בכל דור ודור עומדים עלינו, מי נגד הגוף ומי נגד הנשמה, שרוע זה כרוע זה, אף שיש חילוק עקרי ביניהם, כי כל זמן שהגוף קיים ישנו ענין התשובה. אבל לאידך, הסכנה מאויבינו בנפש - גדולה מסכנת אויבינו בגוף, מאחר שלא תמיד היא גלוי' כל כך לעיני בשר, כמובן וגם פשוט. ולא עוד, אלא שהמתקוממים על קיום הגוף הם באים מחוץ, משא"כ המתקוממים על קיום הנשמה וערכי הנשמה - הם גם מבית וגם מחוץ, וקשה הסכנה מבית. וכן מוצאים אנו במעשה אבות סימן לבנים, כמסופר בפרשה ובמדרש בדבר נסיונות אברהם אבינו עקב מזימות נמרוד ועוג ואבימלך וכו', וגדול מהם הנסיון בשילוח ישמעאל והגר, שכאן היתה הסכנה מאלו שהיו בביתו של אברהם.

ומשום כך, אף שלידתו של יצחק היתה למעלה מדרך הטבע, הנה בהנוגע להדרכתו והנהגתו לא הי' יכול לסמוך על הנס, והי' מוכרח לנקוט באמצעים בדרך הטבע, אמצעים חריפים היפך מדתו של אברהם אבינו היא מדת החסד, אף שמדה זו היתה עיקר גדולתו ומהותו, עד שהקב"ה אמר לו אל ירע בעיניך גו', כי (דוקא עי"ז) ביצחק יקרא לך זרע.

ומכאן ההוראה שאין לירתע מפני אלו הטוענים שלמען השלום, או האחדות כלפי חוץ וכו', יש לשתוק ולהבליג, ולא לאחוז במלחמת מגן ואין צריך לומר במלחמת תנופה נגד המהרסים ומחריבים. ולא היא, ואדרבה. עת לעשות היא, להגן וללחום מלחמתה של תורה, תורת אמת, שאמת פירושה שאין בה פשרות. ולא די בהגנה בלבד, אלא צריך סוף-סוף להציל גם נשמות התועות ולהעמידן על דרך האמת, דרך התורה והמצוות בחיי היום-יום, ובנקודה העקרית - לחזק ולהרחיב את חינוך בני ובנות ישראל על טהרת הקדש, חנוך מסורתי אמתי בלי פשרות.

ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח לאזור חיל במלחמתה של תורה ומצוותי', מלחמת מגן ומלחמת תנופה כנ"ל, אף כי בדרכי התורה שדרכי' דרכי נועם, למען הציל נפשות בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, אשר כל נפש מהם - עולם מלא היא.

בכבוד ובברכת הצלחה.

ח'תרצד
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1250 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

המעשה עיקר: אבות פ"א מי"ז.

והרי בתורה: ראה גם לקמן אגרת ט'כז, ובהנסמן בהערות שם.

במעשה אבות: ראה ס' השיחות תשנ"ב ח"א ע' 79 ובהנסמן בהערה 82.

מלחמתה של תורה: מגילה טו, ב.

אמת.. פשרות: ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'תריד (ע' תלה) ובהנסמן בהערות שם.

לקמן ח'תשצא. ח'תתסד-ה.

כל נפש: ראה סנהדרין לז, א.