Igrot Kodesh · Letter 87 — Levi's War Against Midyan: Spiritual Separation, Self-Sacrifice, and Messianic Redemption

By the grace of Hashem,

Monday, 1 Menachem Av,

To our friend, of multiple accomplishments,

The Chassid, Rav Y. L. HaLevi [1],

I greet you and bless you,

We have received your letters, with what they contained, and we thank you. In the meantime, you have no doubt received the letter from our secretary.

We have requested that copies of the conversations with the youth be sent to all the people whose names you communicated to us. Likewise, membership cards for the Mishnah by heart groups have been sent to those you were able to contact, and he who multiplies their number will receive increased blessings.

The price of Chanoch LaNaar is 30 cents.

I thank you for having committed to recommending the Sifreinu to the administration of the Talmud Torah*. If a large quantity is ordered, we can offer a discount of 20 or 30%.

We enclose a circular from the Merkaz LeInyonei Chinuch concerning the Sifreinu. Can you transmit to us the address of all the Talmud Torahs and all the educational institutions of your city? Thus, we will be able to send them this circular as well.

In accordance with our discussion on the necessity of finding permanent subscribers to the publications of Kehos*, we send you subscription forms. With the help of Hashem, you will kindly honor your commitment in this domain.

If you accept to give as a gift to the Kehos library the book of which you have a duplicate [2], I will be very grateful.

I also thank you for your interpretation of the end of the letter of the Rebbe [3] concerning the closing of the door, in which you read "one can then close it" [4]. If I obtain a clarification on this matter, I will let you know.

I will conclude this letter with a point related to this Shabbos.

Did the tribe of Levi [5] participate in the war against Midyan*? Two versions of the Sifri exist on this subject. According to the first, they did not fight; according to the second, they did, and it is this second opinion that Rashi retains.

The Rambam emphasizes that the tribe of Levi does not fight like the rest of the Jewish people. Why was this war an exception and what can one derive from it for the service of Hashem?

Chassidus explains that the seven peoples against whom this battle was directed symbolize the seven negative emotions, which are at the origin of pride. The purpose of the war was to appropriate their lands, to plow and plant there. Now, the Leviim* are removed from earthly concerns. Their mission consists in teaching the Law to the people of Israel, which one who plows and plants cannot do. They were therefore strangers to the objects of the world and sheltered from pride.

In contrast, the war against Midyan did not aim to annex its territory, but rather to bring the vengeance of Hashem there, as the Ramban specifies. This is an evil that expresses itself in its finest form, and this is the reason why the tribe of Levi must then fight as well.

This idea will allow us to understand another difference between the war of Midyan and all others. In this one, one thousand men from each tribe participated, from the most numerous as from the smallest.

What has just been explained will allow one to simply establish the reason. Indeed, when it was a matter of conquering a people to annex its territory, which would then be distributed among the tribes according to their numerical importance, the most numerous tribes had to provide a greater number of soldiers.

The same is true for the moral dimension. The obvious evil is directly in relation to the concerns of the world, with the thirty-nine labors that allow transforming it [6]. The finest evil, on the other hand, exists also among those who fear Hashem, as the Rebbe [3] emphasizes in particular.

Getting rid of the finest evil is not easy, and this is precisely why this last exile is so long, far exceeding that of Bavel*. For the same reason, the war must be led by Moshe, our master, whose functions someone fulfills in every generation, especially at the end of this last exile, in the era of Ikvesa diMeshicha.

One must therefore go into battle with the greatest self-sacrifice. Then, one can be certain that none will fall during the battle, that all will enter Eretz Yisrael*, with our righteous Moshiach, very soon and in our days.

With my blessing of immediate Teshuvah, immediate redemption,

Rav Menachem Schneerson,

Director of the executive committee [7]

פז

ב"ה יום ב' ר"ח מנ"א, תש"ג
כבוד ידידנו אי"א וו"ח רב פעלים, חו"ב וכו'

התמים מהרי"ל שי' הלוי

שלום וברכה!

מאשרים אנו בתודה קבלת מכתביו עם כל הנלוה אליהם, ובטח קבל בינתיים מכ' המזכיר שלנו.

צוינו לשלח את ה"שמועסן" לכל מי שכמ"ע בקש עבורם כן נשלחו כרטיסים לחברי "משניות בע"פ" אשר רכש, וכל המוסיף מוסיפין לו.

המחיר של "חנוך לנער" 30 סענט.

תודה עבור הבטחתו לדבר עם מנהלי הת"ת ע"ד "ספרנו" באם יקנו מספר רב יקבלו הנחה 20-30 פרוצנטים.

מצרפים אנו לזה מכתב חוזר מהמל"ח למוסדות החנוך ע"ד ספרנו, אולי יואיל נא כמ"ע להודיע לנו הכתבת של כל הת"ת ושאר מוסדות החנוך שבעירו, כדי שנוכל לשלח החוזר גם להם.

בהתאם עם שיחתנו ע"ד הנחיצות לרכוש חותמים תמידים על כל הוצאות "קהת", שולחים אנו לו גליונות - חתימה, ובטח יועילו לו למלא בע"ה, את הבטחתו בזה.

אם ירצה ליתן במתנה להספרי' של "קהת" ס' "למנחמ"י" הכפול שאצלו, ת"ח.

ת"ח על הצעת השערתו בסיום מכ' אדנ"ע ע"ד סתימת דלת שצ"ל "ואח"כ יכול לסותמה", ואם אודע בזה דבר מה אודיענו.

ולסיים מענין שבת זה:

אם השתתפו גם משבט לוי במלחמת מדין ב' גירסות ישנם בספרי - הובא ביל"ש - ע"פ לכל מטות ישראל: א) לכל, להוציא שבט לוי, היינו שלא יצאו במלחמה ב) לכל, לרבות שבט לוי וכן היא גירסת רש"י, שהעתיק כן בפירושו ע"פ זו.

וי"ל הרמז בעבודה דהנה איתא ברמב"ם (סוף הל' שמיטה ויובל) דשבט לוי אין עורכין מלחמה כשאר ישראל, וא"כ צ"ל למה נשתנית מלחמה זו?

ומובן ע"פ משנ"ת בדרושי החלצו (בלקו"ת ושל אדנ"ע רנ"ט ועיין "היום יום" עמוד עד) דמלחמת ז' עממין בעבודה היינו ז' מדות רעות, גסות הרע, והכבוש הי' להתיישב בארצם ולהיות אדם חורש אדם זורע וכו', ובמילא לויים הובדלו מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג, יוד) שאדם חורש וזורע סותר לזה (עיין ברכות לה, ב) אין להם שייכות מצד עצמם לענינים הגשמיים ולא לגסות הרע.

משא"כ מדין שלא היתה המלחמה לכבוש מקום ישוב, כ"א לנקום נקמת ד' וכמ"ש הרמב"ן (במדבר לא, כג וכו') ובעבודה ענינו דקות הרע, ולכן גם הלוי צריך להחלץ למלחמה זו.

ובזה יובן ג"כ עוד הפרש שבין מלחמת מדין לשאר מלחמות, שבמלחמה זו הי' אלף למטה, בשוה מכל השבטים, בין מרובה באוכלוסין בין המועט באוכלוסין.

והטעם פשוט ע"פ הנ"ל שבמלחמת כבוש כדי לנחול הארץ אשר לרב תרבו את נחלתו וגו', צריך הי' שבט הרב להרבות גם ביוצאי צבא גם עפמשנת"ל הענין בעבודה מובן דהנה רע שבגלוי תלוי בריבוי האחיזה בענין העולם, ל"ט מלאכות דימי החול, משא"כ דקות הרע שמצוי בעובדי ד' ג"כ עיין בהחלצו לאדנ"ע.

אבל הרי עבודה קשה היא לבער דקות הרע (וכנראה מאריכות וקושי גלות האחרון זה, שלא בערך לגלות בבל), לכן צ"ל המלחמה דוקא ע"פ הוראת משה רבינו (ואתפשטותא דמשה בכל דרא ובפרט בגלותא בתראה דרא דעקבתא משיחא, וכמ"ש בת"ז תי' ס"ט ובלקו"ת להאריז"ל פ' ואתחנן) והליכה למלחמה, הוא באופן "דוימסרו" במסירת נפש (ספרי הובא ביל"ש) ועי"ז לא נפקד איש במלחמה, וכולם נכנסים לא"י ע"י משיח צדקנו בב"א.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

מ. מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל
פז
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 693 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהרי " ל : הורוויץ.

ס' "למנחמ " י ": הערכת אישיות אביו הרד"צ חן מה"ר אברהם חן (ת"א תרצ"א).

מכ' אדנ " ע : אגרות קודש שלו ח"א אגרת נד. וע"פ התיקון שלפנינו הדפיסה כ"ק אדמו"ר שליט"א בהוספה לשדי חמד ח"י ע' 4474.

אם השתתפו.. מדין: ראה לקו"ש חכ"ג ע' 210.

יו"ר ועד הפועל : מחנ"י.