Igrot Kodesh · Letter 885 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

Rosh Chodesh* Shevat 5711,

Brooklyn, New York,

To the Chassidim, talmidim* of the yeshiva, mekusharim*

or connected to my father-in-law, the Rebbe,

may Hashem grant you long life,

Greetings and blessings,

In reply to the question that has been asked of me by many people on the detail of the practices that should be adopted on the tenth day of Shevat for the Hilula* of my father-in-law, the Rebbe. I therefore formulate the following proposal[1]:

During the Shabbos preceding the Hilula*, one should make an effort to receive an aliyah* to the Torah.

If the number of aliyos* is not sufficient, one will read the Torah in several different rooms, but one will not increase the number of aliyos*[2].

One should make an effort that the Haftorah* be read by the most distinguished one in the assembly, according to the majority opinion of those present. Otherwise, it will be assigned by lottery.

One will choose those who will lead the davening* on the day of the Hilula*. It would be good to divide them, so that one leads Maariv*, a second Shacharis*, and the third, Mincha*. One will thus confer the merit on the largest number of Chassidim.

One will light a candle that will burn for the entire twenty-four hours. If easily possible, one will take a candle of wax[3].

During the davening*, one will light five candles[4].

After the davening*, and in the morning, after the recitation of Tehillim*, the one leading the davening* will study and conclude chapter 24 of tractate Keilim and chapter 7 of tractate Mikvaos. Then, one will recite the Mishna* "Rabbi Chananya ben Akashya," and in a low voice a few lines of Tanya*[5], and the Kaddish DeRabbanan*.

After Maariv*, one will repeat, by heart, a portion of the Chassidic maamar* of the passing, entitled "Basi LeGani*," which is found in kuntres* no. 74. If no one can say it by heart, it will be recited from the text. One will do likewise after Shacharis*, and one will conclude it after Mincha*.

In the morning, before davening*, one will read a chapter of Tanya*. One will do likewise after Mincha*.

In the morning, before davening*, each one will set aside his contribution to the works conducted by our leader, my father-in-law, the Rebbe, for himself and for each member of his family. One will do likewise before Mincha*.

After the morning davening* and the recitation of the Chassidic maamar*, each one will read a pidyon nefesh*, obviously while wearing his gartel*. Those who were received by my father-in-law, the Rebbe, or at the very least saw him, will picture his face during this reading, as if he were before them. One will then place this pidyon nefesh* between the pages of a maamar* or a kuntres* of my father-in-law, the Rebbe. Then one will send it, if possible the same day, so that it should be read at the tziyun*.

During these twenty-four hours, one will study chapters of Mishna* beginning with the letters of his name.

During these twenty-four hours, one will organize a Chassidic farbrengen*.

One will set a moment, during these twenty-four hours, to explain to the members of one's family who my father-in-law, the Rebbe, was, and the work he accomplished throughout his life.

During these twenty-four hours, those who are capable of doing so will go to the shuls* and batei midrash* of the city, to repeat there an explanation or a saying from the teaching of my father-in-law, the Rebbe. They will emphasize how much he loved every Jew, will make known and explain his request to recite Tehillim*, Chumash* with Rashi's commentary, and, whenever possible, Tanya* according to its annual division. To the extent possible, one will do all this in the course of a Chassidic farbrengen*.

During these twenty-four hours, those who are capable of doing so will go to the centers of Orthodox youth and will strive to explain to them the love that my father-in-law, the Rebbe, bore them. One will do likewise, to the greatest extent possible in a friendly manner, where the youth who are not yet Orthodox are found. One will set forth what he expected of the youth, the hope and the trust that he placed in them, the certainty that, in the end, they would assume the mission entrusted to them, would strengthen Yiddishkeit* and the dissemination of Torah, with all the warmth and enthusiasm that characterize them.

* * *

Obviously, if the conditions of the place permit, one will continue all this in the days following the Hilula*, in particular on Shabbos*.

* * *

May Hashem hasten the coming of His redeemer. Then they will awaken and rejoice, those who rest beneath the earth, and our leader, my father-in-law, the Rebbe, whose Hilula* we are celebrating, will be among them. He will let us hear the wonders of his teaching and will guide us on the road that leads to the House of Hashem.

Menachem Mendel Schneerson,

Notes

(1) The Rebbe notes, in a footnote: "One should also see the letter of my father-in-law, the Rebbe, on the first Hilula of his father, the Rebbe Rashab. See Chochmei Yisrael, Baal Shem Tov, page 33."

(2) The Rebbe notes, in a footnote: "According to the teaching of my father-in-law, the Rebbe, in the name of his father. One will also consult the responsa Tzemach Tzedek, Orach Chaim section, chapter 35."

(3) The Rebbe notes, in a footnote: "The letters constituting the word for wax, Sha'ava, are the initials of the phrase meaning: they will awaken and rejoice, those who rest beneath the earth."

(4) The Rebbe notes, in a footnote: "See the kuntres of 2 Nissan 5708 and that of 2 Nissan 5709."

(5) The Rebbe notes, in a footnote: "This is the practice my father-in-law, the Rebbe, would adopt."

תתפה

ב"ה, ראש חדש שבט, ה'תשי"א ברוקלין, נ. י.
אל אנ"ש, תלמידי התמימים, אל המקושרים

או השייכים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט הבע"ל, הוא יום היארצייט של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנני בזה להציע:

בשבת קדש שלפני היארצייט ישתדלו לעלות לתורה.

אם אין מספר העליות מספיק - יקראו בתורה בחדרים שונים, אבל לא להוסיף על מספר הקרואים.

ישתדלו שמפטיר יהי' הגדול שבחבורה - בריצוי רוב המנין - או על פי הגורל.

יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט, ונכון לחלק שיתפלל אחד ערבית, שני - שחרית, שלישי - מנחה כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש.

להדליק נר שידלק כל המעת לעת. אם אפשר בקל - נר של שעוה.

בשעת התפלות ידלקו חמשה נרות.

אחר התפלה (בבקר - אחר אמירת תהלים) ילמוד (יסיים) המתפלל לפני התיבה פכ"ד דכלים ופ"ז דמקואות. אח"כ יאמר המשנה ר' חנניא בן עקשיא כו' ויאדיר.

בלחש - איזה שורות בתניא, קדיש דרבנן.

אחר תפלת ערבית - יחזרו חלק מהמאמר דיום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני, נדפס בקונטרס ע"ד) בע"פ. ואם אין מי שיחזור בע"פ ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפלת הבוקר.

ולסיימו אחר תפלת מנחה.

בבוקר קודם התפלה - פרק תניא. וכן לאחר תפלת מנחה.

בבוקר קודם התפלה ירים כל אחד תרומה להענינים השייכים לנשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו , וכן קודם תפלת מנחה.

לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח - יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או עכ"פ לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אח"כ בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי בו ביום ) על מנת לקראותו על ציון שלו.

במשך המעת לעת - ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם.

במשך המעת לעת - לעשות התועדות.

לקבוע שעה במשך המעת לעת - לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו.

במשך המעת לעת - לבקר (אלו הראוים לזה) בבתי הכנסיות ובבהמ"ד אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו ע"ד אמירת תהלים, לימוד חומש עם פירש"י - ובמקומות המתאימים - גם ע"ד לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה. - אם באפשרי לעשות כל הנ"ל מתוך התועדות.

במשך המעת לעת - לבקר (המוכשרים לזה) במקום כנוסי הנוער

החרדי - ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי - ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקוה והבטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.

* * *

מובן אשר, אם זהו מתאים לתנאי המקום, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי היארצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו.

* * *

והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעל ההילולא, בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית א-ל.

מנחם מענדל שניאורסאהן

תתפה
ראה הערה לאגרת שלפנ"ז. של שעוה: ר"ת ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר. חמשה נרות..

(יסיים): ראה קונטרס ב' ניסן ה'תש"ח, וה'תש"ט. בלחש.. בתניא: כך נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.