Igrot Kodesh · Letter 9016 — General
Volume 23 · Letter 346 · To: humble avis
[Beginning of Elul 5725]
Regarding[1] the[2] Zeret*,[3] it is wise, in my humble opinion, to refer to the Siddur*, as the more Torah references one cites the better.
As for the vocalization of 'Rejoice, you shall rejoice'*, it seems clear to me that one says Samach*. I did not write a note about this in the Siddur, for I keep in mind a letter from my father-in-law, the Rebbe*, on this subject, which I am searching for.[5]
I thank you greatly for your broad efforts on behalf of a technical religious front[6] and for not having hesitated to go in person to such-and-such individual. In such a case, one must act even if there is the slightest doubt.[7] You will consult on this matter Tractate Sanhedrin* 110a, and especially the view of the Ramban* on the eighth root of the Sefer HaMitzvot of the Rambam*, which cites the verse: 'And Moses arose and he went.'[8] Furthermore, this resolves the doubt as to what constitutes an opponent of Chassidus*, if there were one.
ט'טז
[תחלת אלול תשכ"ה]
בענין זרת - לפענ"ד כדאי לציין להסי' וכיו"ב וכל המרבה בסימנים לתורה ה"ז משובח.
בנוגע לניקוד שמח תשמח - כמדומה ברור שאומרים שמח כולו פתח. לא העירותי עד"ז בסי' כי רשום בזכרוני שיש מכ' מו"ח אדמו"ר והנני מחפשו.
ת"ח ת"ח על השתדלותו הרבה בקשר לחזית דתית טכנית ועל שלא נמנע אפילו מללכת לפ' וכו'. והרי בכיו"ב אפילו על ספק וס"ס כדאית העשי', ולהעיר מסנה' (קי, א) ובפרט דעת הרמב"ן (על שרש השמיני בסהמ"צ להרמב"ם) שעפ"ז ויקם משה וילך גו' (נוסף על התרת הספק -באם הי' - מהו מתנגד).
ט'טז
חלקה נדפס בלקו"ש חל"ג ע' 281 והושלמה עפ"י צילום גוכי"ק.
האגרת היא למוהש"י זוין, ונכתבה על גליון מכתבו מיום ד' ז"ך מנ"א תשכ"ה. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.
בענין זרת: במכתבו: ראיתי שם [בסידור אדה"ז עם דא"ח שסה, א-ב] מש"כ כ"ק בדבר המנהג בבית הרב להגבי' כוס של ברכה ג"ט מהשלחן, והנה זה מכבר ראיתי כן בהגש"פ של כ"ק ושיערתי שזה ע"פ הזהר שכ' זרת, ובעסקי בערך זרת שיהי' בכרך י"ב של האנציק' רשמתי כן בהערות והוספתי שצ"ב שהרי הזהר עצמו כ' בב"פ אחרים טפח, וכ"ה בגמ' ובכל הפוסקים, ובודאי הכוונה במקום שכ' זרת ג"כ על טפח. וכמש"כ בתרגום ירושלמי על החושן זרת ארכו: פשך, והיינו טפח, וכ"כ בעיטור ספרים (לא: סופרים) למטפחת ספרים. והנה עכשיו בסידור ראיתי שם דעת קדשו. אמנם כ"כ שזה ע"פ הזהר שכ' זרת, אבל לא הביא מתרגום ירושלמי הנ"ל. והיות שערך הנ"ל עוד לא נדפס לכן אוסיף ג"כ מש"כ בסידור ומ"מ עלי לסיים בצ"ב (ואולי לא להביא כלל ולא לכתוב וצ"ב?).
בנוגע לניקוד: במכתבו: ראיתי בסידור הניקוד של "שמח תשמח" בז' ברכות, שמח, ובדקתי בכל הסידורים של חב"ד ובכולם כ"כ בשני פתחי"ן, ואני בעניותי אומר כל ימי "שמח" שכ"ה בכל הסידורים האחרים, והעיקר שכ"ה ע"פ הדקדוק. ואיני יודע אם ניקוד זה של הפתחי"ן בא בכוונה או אולי זה מהמדפיס ושלא בהשגחה.
שאומרים... פתח: ראה גם לעיל ח"ג אגרת תעא.
להחזית דתית: ראה גם לעיל אגרת ט'יג, ובהנסמן בהערות שם.