Igrot Kodesh · Letter 9018

[2nd day of Rosh Chodesh* Elul* 5725]

I am responding to the request you had previously addressed to me[1], asking me to give an opinion[2] on the formation of a united front of religious parties for the upcoming Knesset* elections[3]. For various reasons I did not respond until now, one of which is the following: the answer is so self-evident that I hoped to see it established properly without my intervention being necessary. But, to my great sorrow, that has not been the case until now. I therefore respond to your question in this letter. I state, first of all, that what is at issue is the formation of a technical[4] religious front in view of the Knesset elections. I emphasize the word technical[4], which means that after these elections the state of relations between the parties will return to what it was before its formation.

My opinion is very clear and decided. The formation of a technical religious front is not only desirable but even indispensable, in order to improve the religious situation and true Judaism in our Holy Land, may it be restored and rebuilt very soon and in our days by our righteous Moshiach*. All of this is so obvious, from a religious standpoint and for the good of religion, that I am surprised anyone could have the slightest doubt on the matter. Despite this obvious clarity, I will set forth at least briefly the reasons and justifications for the formation of this technical religious front.

1. From the standpoint of gain and loss:

A. The chances of obtaining additional representatives: It is natural that each party attempts to obtain the greatest number of votes. The means available to each party — time, money, the number of activists — are limited. One therefore marshals first the resources that allow approaching the voters one has the best chance of persuading, which means that each religious party, if no front is formed, will direct its campaign most vigorously toward members of the other religious parties. All of this has been verified concretely in past Knesset elections. This means that the campaign will have no effect on the total of votes going to the religious parties in the Knesset, or at most a negligible effect. This will not be the case, however, if there is a united religious front. The campaign will then be directed exclusively outward. There will therefore be good chances of drawing votes from other circles.

B. Residual votes: It is quite obvious that if a united front is formed, the residual votes of all the parties will not be lost. On the contrary, they will be combined, forming a significant number, making it possible to obtain additional seats.

C. Unity around religion above all: The election campaign retains an impact for a certain time after the elections themselves have ended. If it is directed toward those who are not yet religious, for whatever reason, one may hope not only to acquire new votes, but also to bring a number of our brothers, the children of Israel, closer to religion.

D. The prevention of mutual slander: If there is no religious front, the campaign of the religious parties will be directed essentially against the other religious parties. As is customary in such matters, one does not content oneself with emphasizing the qualities of one's own party. One highlights, no less so, the faults of the others and, as is the habit of elections, one does not always concern oneself with truth. In accordance with human nature and according to the formulation of our Sages*[5], 'a pact is made with slander so that it is believed.'

E. Refusal of a religious front is a weapon placed in the hands of those who oppose religion: The mere fact that there are no negotiations aimed at forming a religious front for the elections, while several non-religious parties have agreements to present themselves together, will undoubtedly be a weapon in the hands of the parties fighting against the religious.

F. The evolution of the situation: The number of voters for the upcoming Knesset has increased. A greater number of votes is therefore required to obtain a representative, and according to several leaders in the Holy Land, most of the new voters have no connection with the religious parties. The evolution of the situation therefore does not favor the religious parties. This reinforces even more clearly the reasons for the necessity of forming a technical religious front.

2. Arguments against a religious front:

A. It is not honest or proper toward the voters to praise another party during the election period, when afterward the statements made about it are not always laudatory. It is however quite evident that such an argument has no basis. Indeed, it is clearly emphasized that what is involved here is a technical religious front, which means that there are fundamental differences between these parties. It is for this very reason that they do not merge into a single party.

B. Some say that it is forbidden by the Torah* to form a religious front, even if it is only technical, by integrating a party whose relationship with religion is not entirely satisfactory. This argument is contestable. First of all, concrete practice[4] establishes the contrary, as shown by the practice of the Gedolei Yisrael* in Poland, who permitted the formation of a technical front, including with those who were not religious. In Eretz Yisrael* itself, there has already been, once, a religious front. The second time, its formation failed, but it was absolutely not[4] due to a prohibition of the Shulchan Aruch*.

C. Some say that a certain Gadol* pronounced a prohibition against the formation of a religious front. In general, in such a case, it is clear that one cannot proceed to action before having examined the formulation of the prohibition down to the smallest detail[4], in order to determine whether one is applying, in this matter, a general rule or whether it is a particular case[6]. Does this apply also to a technical front? Was the situation at that time comparable to the current situation?

D. The concrete[4] position of all[4] the religious parties, to this day and still now[4], proves that they have in no way[4] accepted this prohibition, or else that it was formulated in such a way that it does not apply whatsoever in the present case[4]. Thus, for example, in some of the largest cities of Eretz Yisrael*, a front has indeed been formed, including with non-religious parties, and important sectors of the city were deliberately[4] handed over to men of other parties. And the justification for all of this is that in exchange for this front, the party will receive control of another sector, which will allow a certain advancement of the religious situation in that city. Such a front has existed for several years and no one finds fault with it, no one contests it among all the parties[4].

E. Another point concerns all these arguments as well. It is evident that between a certain fact and a mere probability, one gives precedence to the former[7]. The benefits of forming a technical religious front are quite clear, whereas all the objections raised against it are only probabilities.

3. The reasons for opposing a religious front:

Indeed, the situation as it has just been described appears self-evident. How then can some people cast doubt on the validity of forming a religious front? It appears that the reasons are also quite simple. And the essential reason is as follows. It is natural that the leaders of the parties seek to strengthen their party and their own group within that party. To do so, they must have the full confidence of the members of the party. Of course, when they campaign for the formation of a religious front with another group or party, they call into question their status as jealous defenders of the program of their group or party. In other words, the formation of a technical front is beneficial and even indispensable if one wishes to improve the religious situation as a whole[4]. However, there is a risk[4], even a minor one, that this may affect or harm the situation of a certain group.

4. The stratagems to prevent the formation of a religious front:

There are various ways to prevent a technical religious front, and I consider it my duty to present them to you in this letter.

A. It is announced loudly that, on the contrary, the unity of all religious forces is absolutely necessary and therefore that of all parties. However, whoever has knowledge of the current situation in our Holy Land will have not the slightest doubt that the formation of a religious front for the entire duration of the Knesset mandate, and a fortiori the merger of the parties, is absolutely not realistic. Such an announcement can therefore receive only one interpretation: it is an attempt to prevent the technical religious front, because 'whoever wants too much ends up with nothing at all'[8].

B. A second aspect is resignation. What is the point of campaigning to form a technical religious front, since in practice it will not come into being? Now, according to the formulation of our Sages*[9], 'the Attribute of good is more powerful than the Attribute of misfortune.' If it was possible to annul this front in a few moments, after great efforts over several months to form it, it is certain that one can now form a technical religious front, provided that a few people[4] leading these parties truly desire it, with integrity.

It follows from all that has been said that I see not the slightest doubt as to the absolute necessity of forming a technical religious front in view of the upcoming elections. The interest of the religious situation demands it absolutely. It is therefore necessary to help the parties overcome their hesitations, by having the public and the representatives of the various organizations take a clear and firm stand, affirming that this front must necessarily come into being.

ט'יח

[ב' דר"ח אלול תשכ"ה]

במענה לבקשתו מאז לחוות דעתי בשאלת הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות, ומכמה טעמים לא עניתי עד עתה, ואחד מהם הוא, אשר לרוב פשיטות הדבר קויתי אשר גם בלעדי בוא הענין על פתרונו הנכון, עכ"פ כשיתקרב המועד האחרון להגשת הרשימות, אבל לצערי הרב הנה עד עתה לא קם הדבר ולא הי' ולכן באתי עתה במענה על שאלתו.

ובהקדמה אשר המדובר הוא על דבר הקמת חזית דתית טכנית , לקראת הבחירות לכנסת, ובהדגשת המלה טכנית כלומר שלאחרי הבחירות חוזר המצב ביחסי המפלגות כפי שהי' קודם הקמת החזית.

ודעתי בזה ברורה ומוחלטת, אשר הקמת חזית דתית טכנית היא לא רק רצוי' כי אם גם מוכרחת לטובת המצב דתי ולטובת מצב היהדות האמתית באה"ק תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו - ברורה עד כדי כך שלפלא כל ספק בדבר - מנקודת מבט המצב הדתי וטובתו.

ולמרות פשטות הדברים אציע, בקצרה על כל פנים, הטעמים ונימוקים המחייבים הקמת החזית הדתית הטכנית, והם:

א. בשטח השכר וההפסד

(א) הסיכויים לרכישת צירים נוספים:

טבעי הדבר אשר בתעמולת הבחירות, כל מפלגה תשתדל לרכוש מספר הכי גדול של קולות. וכיון שהאמצעים העומדים לרשות כל מפלגה מוגבלים הם (בזמן, בכסף, במספר הפעילים כו'), תשתדל לכל לראש לרכז אמצעי' בנוגע לאלה

מהבוחרים - שהסיכויים להשפיע עליהם גדולים וטובים ביותר. ובנידון דידן זאת אומרת שכל מפלגה מהמפלגות הדתיות (באם לא תהי' חזית מאוחדת ח"ו) תכוון תוקף התעמולה וההשתדלות - כלפי חברי מפלגות דתיות האחרות, שהרי הסיכויים לרכשם גדולים וטובים יותר מאשר לרכוש קולות מחוגי הבורים השייכים למפלגות בלתי דתיות, על אחת כמה וכמה האנטי-דתיות.

וכמו שראו במוחש ובעליל מהבחירות לכנסת שהיו בעבר.

זאת אומרת, שבנוגע לסה"כ של מספר הקולות דהמפלגות הדתיות בכנסת - לא תשפיע התעמולה, או על כל פנים תהי' השפעה מועטה ביותר.

מה שאין כן באם תהי' חזית דתית מאוחדת, שאז התעמולה תהי' מופנית כלפי חוץ ויש סיכויים טובים לרכוש קולות מחוגים שונים.

(ב) שיורי הקולות:

מובן ופשוט שבאם תהי' חזית מאוחדת לא ילכו לאיבוד שיורי הקולות של כל מפלגה, אלא יצטרפו לחשבון גדול להגדיל מספר המנדאטים.

(ג) ועיקר הוא - קירוב לבבות לעניני דת:

תעמולת הבחירות רישומה ניכר משך זמן גם אחרי הבחירות, ובאם התעמולה תהי' מופנית כלפי חוגים שעדיין אינם דתיים מאיזו סיבה שהן, הרי לא רק שיש לקוות לרכישת קולות חדשים כאמור, אלא יהי' בזה ריווח גם בנוגע לקירוב מספר מסויים של אחינו בני ישראל לעניני דת.

(ד) מניעת השמצה הדדית:

באם לא תהי' ח"ו חזית דתית, הרי תעמולת המפלגות הדתיות תהי' מופנים בעיקרה נגד מפלגות דתיות האחרות, וכנהוג בזה, וכדרך תעמולות של בחירות, אין מסתפקים בהדגשת מעלות המפלגה שלהם, כי אם מדגישים "לא פחות" את החסרונות של המפלגות האחרות, וכנ"ל כנהוג בתעמולה לבחירות לא תמיד האמת נר לרגלם ורסן לפיהם של הנואמים, ובמילא מגדילים ומגזימים וכו'. ומטבע בני אדם אשר, בסגנון חכמינו ז"ל, ברית כרותה ללשון הרע שתתקבל (משא"כ בנוגע לסיפור מעלות עצמו ומפלגתו, שיאן רוחשים לו נאמנות מלאה ולפעמים גם לא נאמנות פגומה).והתוצאות מובנות, וכאמור לעיל, לא רק בנוגע לתוצאות הבחירות במספר המנדאטים, כי אם גם בנוגע לרושם לאחרי כן - ביחס לדת ולעניני הדת.

(ה) שלילת חזית דתית - נשק בידי מתנגדי הדת:

עובדה זו עצמה שאין מתדברים ביניהם להקים חזית דתית לבחירות, בה בשעה שכמה מפלגות שאינן דתיות נתדברו ביניהם לילך יחד לבחירות, בודאי תשמש נשק בידי המפלגות הנלחמות במפלגות הדתיות, ובפרט כשיוכלו לצטט מתעמולת המפלגות הדתיות עצמן חסרונות מפלגות הדתיות הפוסלות זו את זו וכו'.

(ו) שוני המצב:

כיון שגדל מספר הבוחרים לכנסת הבאה, ובמילא גדל מספר הקולות הדרוש לבחירת ציר ולדעת כמה מעסקני אה"ק ת"ו רוב אלו שנתוספו לאחרונה בקהל הבוחרים - אינם שייכים למפלגות הדתיות, הרי שנוי האמור לא לטובת מפלגות הדתיות. שלכן דרוש מאמץ נוסף בבחירות אלו לגבי בחירות שעברו, אפילו אילו היו תוצאות הבחירות שעברו משביעות רצון, ובפרט שהתוצאות היו - אכזבה. והרי זה מחזק עוד יותר הטעמים והנימוקים דלעיל בהכרח הקמת חזית דתית טכנית לבחירות.

ב. הטענות נגד חזית דתית

מהטענות ששמעתי נגד הקמת חזית דתית הן:

(א) אין זה מהכנות והיושר לגבי הבוחרים לדבר במעלות מפלגה אחרת בשעת הבחירות בה בשעה שעד הקמת החזית ולאחרי הבחירות לא תמיד ידברו בשבחה ואולי גם לחמו כנגדה בכמה שטחים.

ומובן שטענה זו אין לה אחיזה במציאות, כיון שמדגישים בפירוש שזוהי חזית דתית טכנית, שמזה מובן שישנם חילוקים עיקריים בין המפלגות הדתיות שלכן אינן מתמזגות למפלגה אחת, ואפילו לא לחזית שתתמיד גם לאחרי הבחירות.

(ב) יש אומרים אשר ישנו איסור על פי תורה לעשות חזית דתית, אפילו טכנית, עם מפלגה שאין שבעים רצון מיחסה לעניני דת.

וגם טענה זו שוברה בצדה, נוסף על מעשה רב בזה - מנהג גדולי ישראל בפולין וכו' שאישרו הקמת חזית טכנית, ואפילו אם אלו שאינם דתיים. ובאה"ק ת"ו גופה היתה כבר חזית דתית פעם אחת, ובפעם השני' שנתבטלה לא הי' זה כלל וכלל מפני טעמי איסור על פי השלחן ערוך, ואדרבה הביטול בא מצד אלו המכונים "השמאליים" שבמפלגות הדתיות, כידוע ומפורסם.

(ג) יש אומרים שישנו איסור נגד הקמת חזית דתית מגדול פלוני -

והנה בכלל בכגון זה - פשוט שאין לעשות מעשה בפועל עד שרואים נוסח האיסור בכל פרטיו בכדי לדעת אם מכללא אתמר או בפירוש אתמר, אם נאמר גם בנוגע חזית טכנית, ואם נאמר בנוגע למצב הדומה למצב עתה, שאינו דומה כלל להמצב שהי' באה"ק לפני ארבע ושמונה שנים ויותר.

וכן יש לבחון אם אין האיסור חלק משיטה - שכל מפלגות הדתיות אין מתנהגות על פי' , ואפילו לא בעקרונות של שיטה זו, ואפילו בענינים שאין להם סכנה למצב הדתי באה"ק ת"ו, כי אם רק צמצום בפעולות מסויימות ובנוגע לרווחים מסויימים, שאם כן הרי פשיטא שאם מפני רווחים מצומצמים אין מתנהגים לפי שיטה האמורה, אין כל מקום לנקוט פרט אחד מהשיטה ולעשותו טעם להנהגה שתזיק למצב הדתי הכללי באה"ק ת"ו.

(ד) ההנהגה בפועל של כל המפלגות הדתיות במשך כל הזמן וגם עתה - מוכיחה שלא קבלו האיסור כלל (או שהי' בנוסח שאינו שייך לבעי' זו). ולדוגמא: בכמה מהעיירות הכי גדולות באה"ק ת"ו עשו חזית ביניהן (וגם עם המפלגות שאינן דתיות) ומסרו בידיים לידי איש מפלגה האחרת מחלקות חשובות מעניני העיר, ולא רק למספר שבועות כ"א לחדשים ולשנים, והמסירה היתה לא רשות לחוות דעה ולהצביע, כי אם לעשי' בפועל בשטחים שבחלקם הם דתיים ובהשאר - משפיעים בואפן בלתי ישר עכ"פ - על מצב הדת בעיר. וההצדקה היא - שתמורת חזית זו של כו"כ חדשים והמפורסמת באה"ק ובחו"ל תקבל המפלגה לידה מחלקה אחרת ובמילא ירויח המצב הדתי בשטח מסויים של עיר זו. - כיון שחזית זו קיימת זה כו"כ שנים ואין פוצה פה ומערער מכל המפלגות - הרי אין כלל מקום לומר שלדעתם יש איזה איסור שהוא בחזית טכנית למשך שבועות אחדים, שאין בה כל ענין של נוטל ונותן ביד, שהנבחרים לכנסת אינם אלא מביעים דיעה ומצביעים, שהמצביעים בעד הרשימה המאוחדת כל אחד יש לו בהרשימה מועמד של המפלגה שלו, שבכדי שיבחר לכנסת מוכרח שיצביעו בעדו ולו יכול להתכוון (משא"כ בהחזית בהעיירות האמורות שהצביעו באופן ישר וחיובי בעד מועמד מפלגה האחרת).

(ה) עוד נקודה בנוגע לכל הטענות הנ"ל: מובן וכלל שכלי הוא ודין בתורה אשר ברי ושמא ברי עדיף. הרווחים מהקמת חזית דתית טכנית ברורים הם, וכל הטענות נגדה אינן אלא בגדר ספק. ועוד זאת: הברי הוא לטובת המצב הדתי הכללי, והספק הוא - אולי לטובת מפלגה סיעה וכו'.

ג. טעמי השוללים חזית דתית

לכאורה, כיון שהמצב, כנאמר לעיל, הוא ברור למדי, מהו הטעם שיש כאלו המטילים ספק בנכונות הקמת חזית דתית? ונראה שהטעמים הם גם כן פשוטים, והטעם עיקרי הוא:

טבעי הדבר שעסקני מפלגה איזו שתהי' מעונינים בביצור מעמד המפלגה בתור מפלגה, ובביצור מעמד הסיעה שלהם במפלגה עצמה, שלזה דרוש אמון מלא, או לכל הפחות אמון ככל האפשרי, של חברי המפלגה וחברי הסיעה. ומובן שזה שמנהל תעמולה בעד הקמת חזית (דתית) עם סיעה אחרת, ועל אחת כמה וכמה עם מפלגה אחרת, מערער מעמדו בתור קנאי לתכנית הסיעה שלו וגם לתכנית המפלגה שלו. ולא עוד אלא שמקום לחשש שהקיצונים שבהסיעה או בהמפלגה יעזבו את הסיעה או המפלגה ויעברו לסיעה אחרת או מפלגה אחרת וכו'. במלים אחרות, הקמת חזית טכנית רצוי' וגם מכרחת לטובת המצב הדתי הכללי , אבל יש חשש , על כל פנים חשש קטן, שתגרע ותזיק מצב סיעה מסויימת או יחס החברים למנהיגי הסיעה והמפלגה וכו'.

ד. התכסיסים להכשיל הקמת חזית דתית

כמה אופנים להכשיל הקמת חזית דתית טכנית שמוצא אני לחובתי לכתוב עליהם במכתבי זה, כיון שישנם אוחזים באונים אלו בכדי לבטל הקמת החזית הטכנית ומתוך העלמת מטרתם המקווה. ומהם:

(א) להכריז בקול גדול שאדרבה ואדרבה מוכרח איחוד כל הכוחות הדתיים, ולכן גם איחוד כל המפלגות הדתיות; ולא עוד אלא שמוכרח מיזוג כל המפלגות, וצריך להושיט יד לימין ולשמאל ובלבד שיתאחדו כל המפלגות ביחד, אלא שצריך להיות שלום אמתי, מיזוג שלם, על כל פנים לזמן קיום הכנסת. - כל המכיר את המצב באה"ק ת"ו עתה, אין כל ספק אצלו שתכנית הקמת חזית דתית למשך כל ימי קיום הכנסת, ואין צריך לומר מיזוג המפלגות הדתיות, אינה מעשית כלל וכלל, ואין לה סיכויים כלשהם שתבוא לפועל. וההכרזה האמורה יכולה להתפרש רק בפירוש אחד, שזהו נסיון להכשיל חזית דתית טכנית, בבחינת תפסת מרובה - לא תפסת.

(ב) אופן שני הוא לנקוט בדרך היאוש, כלומר, מה תועלת לתעמולה להקים חזית דתית טכנית, כיון שלא תבוא לפועל, כי אין מצב הרוחות מוכשר לזה, וחבל על הזמן והמרץ וכו'.

ובסגנון חכמינו ז"ל מרובה מדה טובה ממדת פורעניות, באם היו יכולים לבטל הקמת חזית דתית ברגעים אחדים לאחרי מאמץ גדול להקמתה משך חדשים, ודאי שאפשר להקים חזית דתית טכנית גם עתה, ובלבד שאנשים מתי מספר העומדים בראש כל אחת מהמפלגות האמורות ירצו בזה באמת ובתמים ויעשו כל התלוי בהם להקמתה.

המורם מכל האמור, אשר איני רואה כל מקום לספק על דבר הכרח הגמור להקמת חזית דתית טכנית לבחירות הבאות, כי טובת המצב הדתי דורש זה במפגיע. לאידך גיסא, על פי הכלל אשר השוד יעוור - והדברים אמורים אפילו לגבי גדולים וטובים - מקום לומר שבצמרת כל מפלגה ישנם היסוסים אם כדאי להקים חזית טכנית זו על חשבון רווחים מפלגתיים, או רווחי הסיעה, או רווחי אנשים מסויימים. וכיון שכך - יש לסייע לצרת המפלגות להתגבר על היסוסים שלהם -על ידי שדעת הציבור ובאי-כח ארגונים שונים וכו' יגלו דעתם ברורה ותקיפה שמוכרחת הקמת חזית דתית האמורה, ובהוספה -

שכל אלו המפלגות או הסיעות או האישים אשר ימנעו הקמת חזית דתית טכנית זו - מעמידים בזה את רווחי המפלגה, הסיעה וכו' מעל לרווחי המצב הדתי הכללי באה"ק ת"ו הנוגע לאלפים ורבבות של אחב"י באה"ק ת"ו .

ובאם יהי' גילוי דעת זה בנוסח חד-משמעותי ובתוקף המתאים, בודאי שיפעול פעולתו ותקום חזית דתית טכנית.

ט'יח
האגרת היא למר חיים משה שפירא ונדפסה בלקו"ש חכ"א ע' 420.

חזית מאוחדת: ראה גם לעיל אגרת ט'יג, ובהנסמן בהערות שם.

בסגנון חכמינו: מובא באלשיך קהלת ז, כא.

אם מכללא: ראה ברכות ט, א. וש"נ.

ודין בתורה: כתובות יב, ב. וש"נ.

תפסת: ר"ה ד, ב. וש"נ.

ובסגנון חכמינו: סוטה יא, א.