Igrot Kodesh · Letter 9023

By the grace of Hashem,

18 Elul* 5725,
the date of the birth of the two great luminaries,
the Admur HaZaken* and the Baal Shem Tov*,
Brooklyn, New York,

To the members of the committee for the construction of the Mikveh*
of the holy community Kehal Beit David*[1],

I greet and bless you,

I am writing in response to the letter you addressed to me regarding the construction of the Mikveh* of your holy community[2]. You have informed me that you have already begun using it, with the agreement of your rabbi and the other Rabbanim* who joined him. I will therefore participate in the cost of this construction and you will find enclosed a check for this purpose.

In fact, one may think that this is connected to the content of these days, propitious days during which the second Tablets of the Law were given. As our Sages* explain[3], the constitution of the children of Israel as a people — their 'conversion' — took place in Egypt through circumcision*, concerning which[4] David* composed a Psalm, 'To the chief musician, upon the eight-stringed instrument'[5], and this process was completed at the giving of the Torah* during the festival of Shavuot*.

To this was added, at the giving of the final Tablets of the Law on Yom Kippur*, the repentance of the children of Israel before Hashem, which conferred upon them the level of Teshuvah*. Our Sages say[6] in this regard: 'How fortunate are you, children of Israel. Hashem is the hope[7] of Israel. Just as the Mikveh* purifies, so the Holy One, blessed be He, purifies Israel.' With my respects and blessing that you be inscribed and sealed for a good and sweet year,

M. Schneerson

ט'כג

ב"ה, ח"י אלול, ה'תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.
יום הולדת את שני המאורות הגדולים

-כ"ק הבעש"ט וכ"ק רבנו הזקן -

ועד בנין המקוה, דק"ק קהל בית דוד

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה למכתבם מאז, ע"ד בנין מקוה בק"ק שלהם, והודעתם עתה, אשר כבר התחילו להשתמש בה, ע"פ הסכמת המרא דאתרא שלהם, והרבנים שצירך

אליו - שליט"א.

ע"פ מ"ש חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך, הריני משתתף בהוצאות דבנין הכי נעלה, מקוה טהרה, ומצו"ב השעק.

ואת"ל הרי זה גם מענין ימים אלו, ימי רצון דלוחות האחרונות, סיום וחותם דמתן תורה, וכפירוש רז"ל, אשר התחלת היות בני ישראל לעם וגירות שלהם, היתה:

בארץ מצרים, במילה - עלי' אמר דוד שירה, למנצח על השמינית, וסיומה ע"י הטבילה, בעת מתן תורה בחג השבועות,

ונוספה ע"ז בלוחות האחרונות, שניתנו ביום הכפורים, ע"י ששבו בני ישראל לה', - מעלת בעלי תשובה -

וכמאמר רז"ל: אשריכם ישראל כו' מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר כו' אף הקב"ה מטהר את ישראל.

בכבוד ובברכת ככתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה

מ. שניאורסאהן
ט'כג
נדפסה בלקו"ש חל"ב ע' 239 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

וכפירוש רז"ל: יבמות מו, ב.

עלי' אמר: מנחות מג, ב. ונתבאר בלקוטי תורה ויקרא (כ, ג).

למנצח על השמינית: בילקוט רמז תרל"ג, הביא ע"ז הכתוב למנצח בנגינות על השמינית, וי"ל שמתאים לשתי דרשות אלו, הם ב' הטעמים (שבלי הלקט הל' מילה) שאין מברכין שהחינו על המילה: משום צערא דינוקא או משום דרמי' אבי דינא וכיו"ב.

וכמאמר חז"ל: בחותם פרק יוהכ"פ.