Igrot Kodesh · Letter 9032

By the grace of Hashem, the day after

Yom HaKippurim* 5726,

Brooklyn, New York,

I greet and bless you,

I am responding to numerous questions and continuing from my first letter[1] on what must be done now, in view of the Knesset* elections, after the deadline for submitting party lists has passed, since each religious party is running independently.

On one hand, one can understand the immense pain inspired by this fragmentation, but on the other hand, it is precisely in these last days that public declarations have been made allowing for the hope that the situation will improve. I am referring to declarations that were made by each[2] of the parties, in their speeches or in their official organs. Each one affirms, with the greatest force, that it is not responsible for the failure to establish a technical religious front*, that it is not the cause of the split, and cites the reasons one by one.

These declarations were made by the leaders and spokespersons of these parties. They were delivered publicly, orally, put in writing, and repeated on different occasions. There is no doubt, therefore, that they are reliable and commit all those who have a say within the party. All of this had been made clear previously, orally and in writing. Let no one imagine that there are personal interests at play here. All of this will influence the establishment of a technical religious front, for the benefit of the children of Israel, in our Holy Land — may it be restored and rebuilt. It was also noted what could be observed in the last Knesset* and in the one preceding it: that many debates were decided by a single vote, which makes the necessity of this technical religious front even clearer.

To all of this, I will add a brief introduction. Each party customarily makes known to its voters, during its electoral campaign, its outlook and work program for the upcoming Knesset*, which is about to be elected. It is on the basis of this program that voters decide to whom they will give their vote. In light of all this, an obvious proposal flows naturally, concerning the elections in general and the question of the technical front in particular. It is as follows: each religious party must specify, in its electoral platform, in a specific, clear, and detailed paragraph, what its position and decision is regarding the future establishment of a technical religious front[2].

To avoid what has just occurred — each party accusing the other of being responsible for the failure of this front — all will specify[2] their position on the subject in the most[2] detailed manner, that is, by specifying the various aspects of the objections raised against the establishment of a technical religious front. Of course, it is necessary to specify all these details so that such a failure will no longer be possible in the future under various pretexts. It must also be specified that this involves a limited acquisition[3] — that is, entirely and solely a technical front[2].

The voters, who are the masters of the final results, are adults and entitled to demand of all parties that they express their position on such a fundamental question — clearly and with logical justification. In such a case, it is certain that each stated condition will have to be duly explained. I see nothing exceptional in such a proposal, since the electoral platform systematically includes a program of action for several years. And even if this were an exceptional procedure, the situation of the Holy Land — may it be restored and rebuilt — is itself entirely[2] exceptional. That is self-evident.

The following point must be emphasized. In various local jurisdictions, a religious front already exists, which means there is a clear decision, concretely[2] applicable, emanating from all the religious parties — both from the political leadership and the spiritual leadership — according to which, fundamentally, a religious front encompassing all parties is conceivable. Now, one can establish an a fortiori argument in this matter. In the municipal framework, meetings between party representatives are more frequent and involve greater collaboration, especially during election periods, which means that a local religious front calls into question even more clearly the differences of place[4], increases the danger that the views of one party will influence those of the other. Despite this, a religious front exists and it is not merely technical. It involves genuine collaboration throughout the entire duration of the mandate. How much more so must it be possible, in principle, to establish a technical religious front for Knesset* elections.

I add that the electoral platform has no time limit. It can be modified and supplemented day by day, up to the very last moment before the elections. This means that the argument advanced by some — that it was impossible to establish a technical religious front for lack of time — makes no sense in the present case. And this does not contradict the appeal launched by each party for votes in its favor. Indeed, if all were to formulate an opinion in a decisive manner on this technical religious front, perhaps their appeal would be strengthened thereby, since they could not be accused of evading their responsibilities. I am neither a prophet nor the son of a prophet[5], but what has just been said will remain valid thereafter as well. Moreover, in the opinion of certain authoritative persons, given the current fragmentation among all the parties, it is fairly certain that the new Knesset* will not have a long life and that the next elections will come early.

In light of what has just been said, I am hopeful that this proposal will be accepted, that all parties will take a position on this fundamental question — the future establishment of a technical religious front. The religious parties must make this position known in detail, with all its justifications. Indeed, according to elementary logic and, above all, according to the Halachah* of our holy Torah*, Torah of life, what matters solely is the improvement of the religious situation of the broadest strata[2] of our brethren, the children of Israel, in the Holy Land — may it be restored and rebuilt. The voter will therefore choose the list whose representatives will adopt, firmly and without retreating, this conduct in accordance with the teachings of our Torah*. With my respects and blessing,

P.S.: Isru Chag HaSukkot*[6],

For a certain reason, the sending of the present letter was delayed, and in the meantime I received an official copy of the declaration that was signed by three religious parties regarding the 'united religious front for the municipality of Tel Aviv–Jaffa', which adds even more weight to what is set forth above. I reproduce here a few lines from it:

By the grace of Hashem,

between the hidden day[7] and

the tenth[8] 5726,

'To all those who are faithful to the Tradition of Israel,

During this period in which every Jew withdraws with his Creator and takes a moral accounting, the hearts of the leaders of faithful Judaism conceived a constructive plan: to establish a united religious front for the municipal elections of Tel Aviv–Jaffa. This joyful news spread and was received positively and with enthusiasm by all who heard of it. As all the secular lists unite in the struggle against spirituality in our city, it is fitting that the children of Israel who are faithful to the Torah* of Israel and its Mitzvot* stand together and act jointly for the scrupulous observance of religious education. Likewise, they must carry out determined action to strengthen the observance of the holy Shabbat* in our city.'

Attached to this is the public announcement of the Gedolei Yisrael*, addressed to the holy assembly of the Holy Land, on the immense importance of having one additional representative in the Knesset*. This is defined as fundamental and 'vital for Torah* Judaism.'

I have reproduced here the points appearing in the appeal for the Tel Aviv–Jaffa front. Each party committed to protect it with all its strength, to the point that they all agreed, at a great celebration, to entrust the role of mayor to the representative of one of these parties.

ט'לב

ב"ה, למחרת יום הכפורים, ה'תשכ"ו
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

במענה לשאלת רבים - בהמשך למכתבי הראשון בזה - אודות העמדה שצריכה להיות עתה בקשר עם הבחירות לכנסת, אחרי עבור המועד להגשת הרשימות, שכל אחת מהמפלגות הדתיות הולכת לבחירות ברשימה בפני עצמה, ושואלים חוות דעתי ותגובתי בזה:

הנה אף כי מחד גיסא מובן הצער הכי גדול על הפיצול האמור, מאידך גיסא - דוקא בימים האחרונים הופיעו הצהרות פומביות הנותנות תקוה לתיקון המצב, על כל פנים בחלק חשוב ממנו, כפי שיתבאר להלן. וכוונתי להצהרות שהצהירו כל אחת מהמפלגות הדתיות בנאומים ובמכתבי עתים הרשמיים שלהן, אשר כל אחת מהן מודיעה בכל התוקף שלא היא האשמה בכשלון הקמת החזית דתית טכנית ולא היא פלגנית וכולי, אלא שסיבות צדדיות שאינן תלויות בה מנעו הקמת החזית האמורה, והיא הולכת ופורטת סיבות אלו אחת לאחת.

כיון שהצהרות האמורות נעשו על-ידי ראשי וקברניטי כל אחת מהמפלגות בפומבי ונעשו בעל פה ובכתב ונשנו כמה פעמים, בודאי שאחראיות הן ונעשו על דעת כל הקובעים במפלגה, ומחייבות את כל המפלגה. כן הודיעו גלוי עוד מקודם לכן, וגם כן בעל פה ובכתב ובדפוס ובאופן רשמי, שחס ושלום שנגיעות פרטיות ורווחים של אנשים מסויימים (ותקותי שהכוונה גם לשלול רווחים של סיעות בתוך המפלגה) ישפיעו על שאלת הקמת חזית דתית טכנית שהיא לטובת כל ציבור בני ישראל באה"ק ת"ו (שבמילא מובן שזהו טובתן של כל הסיעות וכל מפלגות הדתיות וטובתם של כל אחד ואחת מבנ"י היושבים בארצנו הק' ת"ו). גם הדגישו שראו במוחש בהכנסת האחרונה ושלפני' שבכמה דיונים הכריע קול אחד - שזה מבליט עוד יותר ההכרח בחזית דתית טכנית שיש לקוות שהיתה מוסיפה במספר הצירים ועוד יותר מציר אחד או שנים ושלשה.

לכל הנ"ל אוסיף עוד הקדמה קצרה: רגיל אשר כל מפלגה (במצע הבחירות שלה) מודיעה להבוחרים והקהל את שיטתה ותכנית עבודתה במשך כל שנות הכנסת העומדת להיבחר. ועל יסוד מצע בחירות זה - דנים הבוחרים בעד מי יצביעו.

ולאור הקדמות אלו הרי מתבקשת הצעה הגיונית בקשר עם הבחירות בכלל ובקשר עם בעית חזית טכנית בפרט, והיא:

אשר כל אחת מהמפלגות הדתיות תודיע במצע הבחירות שלה, בסעיף מיוחד ברור ומפורט, אודות עמדתה והחלטתה בנוגע לשאלת הקמת חזית דתית טכנית בעתיד.

ובכדי לשלול מה שקרה זה עתה, שכל מפלגה מאשימה את האחרת בהכשלת

החזית משום כוונות נסתרות ותחבולות וכולי - תפרט כל מפלגה את עמדתה לבעי' האמורה בפירוט הכי מלא , זאת אומרת פירוט כל התנאים שתציב להקמת חזית דתית טכנית. ומובן שפירוט זה צריך להיות כל צרכו - בכדי שלא להשאיר מקום להכשלת הקמת חזית דתית טכנית בעתיד באמתלאות שלא לזה נתכוונו וכו' ובהאשמות הדדיות לאחר זה. וכן להוסיף, שכיון שהמדובר הוא באופן דתפסת מועט , היינו רק הקמת חזית דתית טכנית , הרי בודאי שאין מקום לתנאים כאלה שאין חלין אלא באם הי' המדובר על דבר איחוד לכמה שנים באופן עקרוני וכולי.

והרי הבוחרים, אשר בידם גורל הבחירות, מבוגרים הם, ורשאים הם לדרוש מכל אחת מהמפלגות שתודיע עמדתה בשאלה כה חיונית, עמדה מפורשת ומנומקת בטוב טעם ודעת, כדי לתת להבוחר את האפשריות לדון בעצמו לא רק על עמדתה של כל מפלגה אלא גם על הטעמים והנימוקים שעליהם מבוססת העמדה. שלפיכך בודאי שכל תנאי מהתנאים הדורשים ביאור - יבוא הוא וטעמו ונימוקו עמו.

כאמור לעיל, איני רואה בהצעה האמורה איזה ענין יוצא מן הכלל, כיון שבמצע הבחירות נכללת תכנית פעולה לכמה שנים. ואפילו אילו הי' בזה משהו יוצא מדרך הרגיל, הרי המצב באה"ק ת"ו יוצא מן הכלל לגמרי - הן בגשמיות והן ברוחניות, וק"ל.

וכאן מקום להדגיש את העובדא, אשר לבחירות בכמה רשויות מקומיות קיימת חזית דתית. זאת אומרת, שיש החלטה ברורה הלכה למעשה מכל אחת מהמפלגות הדתיות, הן מטעם ההנהלה הפוליטית והן מטעם ההנהלה הרוחנית שלה, שבאופן עקרוני יש מקום לחזית דתית של כל המפלגות. והרי דין הוא: שאם לבחירות לשלטונות המקומיים, אשר שם הפגישות בין באי-כח המפלגות תכופה יותר והדוקות יותר, ובפרט בימי הבחירות שהתעמולה מתנהלת שם ברובא דרובא על ידי אנשי המקום, זאת אומרת שחזית דתית במקום עלולה יותר לטשטש הגבולות שביניהן ולהגדיל סכנת השפעה של השקפת עולם של מפלגה אחת על חברתה, ואף על פי כן יש מקום לחזית דתית, ולא לחזית טכנית גרידא, אלא לשיתוף פעולה במשך כל ימי שלטון המקומי, כנהוג בכמה מקומות - על אחת כמה וכמה שיש מקום באופן עקרוני לחזית דתית טכנית לבחירות לכנסת.

ועוד להוסיף, שבנוגע למצע הבחירות הרי אין הגבלה בזמן, (כיון שעומד הוא לשנויים והוספות מיום ליום ו)עד לרגע האחרון לפני הבחירות, אף שההקדם בזה ישובח - בכדי שמפלגות הדתיות האחרות יוכלו לקחת עמדה בנוגע לאי-איזו הוספה במצע הבחירות של המפלגה המתמודדת אתה, שעל ידי כך יהי' המצע ברור לכל. זאת אומרת, שאותה טענה שטענו אחדים שלא הי' אפשרות להקים חזית דתית טכנית מפני קוצר הזמן, אינה טענה בנידון דידן.

אין בהאמור סתירה כלשהי להקריאות שפירסמה כל מפלגה שיצביעו דוקא בעדה, כיון שאם כל מפלגה תבאר את עמדתה לחזית דתית טכנית באופן חד-משמעותי, אדרבה אפשר שזה יוסיף תוקף לקול קורא שלה, מאחר שלא יהי' מקום להאשימה בהתחמקות ובהעלמת ענינים מהציבור וכולי.

לא נביא אנכי ולא בן נביא, וכל האמור לעיל בתקפו אפילו אם עד הבחירות הבאות תעבורנה ארבע שנים, על אחת כמה וכמה אשר לדעת כמה וכמה מומחים הנה לאור הפיצול אשר בכל המפלגות - קרוב לודאי שהכנסת החדשה לא תאריך ימים והבחירות הבאות תקויימנה הרבה זמן קודם.

* * *

על פי האמור, התקוה חזקה שתתקבל הצעה האמורה ע"ד פירסום עמדת כל מפלגה בשאלה הכי חיונית של הקמת חזית דתית טכנית בעתיד, ולאחרי שהמפלגות הדתיות תפרסמנה עמדתן מפורטת וטעמי' ונימוקי' כאמור, וכיון שעל פי שכל הישר ועוד ועיקר - על פי דין תורתנו הק' תורת חיים, הטבת המצב הדתי של השכבות הכי רחבות של אחב"י בארה"ק ת"ו, היא הקובעת, יצביע הבוחר בעד הרשימה אשר נציגי' יקבלו עליהם בהחלטיות וללא הסתייגות הנהגה בהתאם להוראת תורתנו האמורה.

בכבוד ובברכה.

נ.ב. אסרו-חג הסוכות:

מסיבה וטעם נתעכב משלוח מכתבי זה. ובינתיים נתקבל העתק רשמי מהצהרה עלי' חתומות כל שלשת המפלגות הדתיות (בקשר עם "החזית דתית מאוחדת לעירית ת"א-יפו") - המוסיפה תוקף יותר, באם הי' צורך בזה, להאמור לעיל, ואעתיק רק שורות אחדות, אף שכל כולה שייכת להנ"ל, וז"ל:

ב"ה, בין כסה לעשור, תשכ"ו
אל שלומי אמוני ישראל

...עת מתייחד כל אדם בישראל עם קונו ועושה חשבון

נפשו, הפרטי והכללי - רחשו לבותיהם של ראשי היהדות הנאמנה דבר טוב...

להקים חזית דתית מאוחדת בבחירות למועצת העיר תל-אביב-יפו .

...בשורה מרנינה זו עשתה כנפים ונתקבלה בברכה ובהתלהבות רבה ע"י כל שומעי'. בשעה שכל הרשימות החילוניות מאוחדות כאחד במלחמתן נגד דמותה הרוחנית של עירנו, מן הדין הוא שיקומו בנ"י הנאמנים לתורת ישראל ולמצוותי', כולם כאחד, ויפעלו יחד למען...שמירה קפדנית על החינוך הדתי...פעולה תקיפה להגברת שמירת שבת קדשנו בעירנו...

כל בוחר...יתן מאונו ומהונו לגיבוש המערכה המלוכדת של היהדות המאוחדת...

ויצטרף למחנה הנאמן של החזית הדתית המאוחדת...

ועוד להוסיף חוות דעת פומבית ורשמית של "גדולי ישראל...אל קהל הקודש בארץ הקודש" אודות החשיבות הכי גדולה של אפילו נציג אחד נוסף בכנסת, חשיבות ו"ענין חיוני ליהדות התורה", וז"ל:

...בפעם הזאת יותר מאשר בעבר עלול להיווצר תנאי ומצב, שנציג נוסף של היהדות החרדית עלול להכריע את הכף בשאלות יסוד, שיש בהן ענין חיוני ליהדות התורה, ובידי הבוחר הנאמן לעשותו.

...יוכיחו היחיד והרבים, הפרט והכלל, כי בראש דאגותיהם ובראש מאבקיהם עומדת תורתנו הקדושה, לשמרה ולהצילה מכף כל הקמים עלי', על שבת קדשנו, על חינוך בנינו ובנותינו בדרך אבות...

- הועתקו אותן הנקודות המנויות בהקריאה להחזית בת"א-יפו - שכל אחת מהמפלגות התחייבה להגן עליהן בכל עוז וכו' ועד כדי כך שכולן הסכימו למסור תפקיד ראש העירי' לנציגה של אחת מהן ובאופן חגיגי וכו'.

ט'לב
למכתבי הראשון : דלעיל חכ"ג ט'יח, בו מבאר רבינו את הכרח הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות.

דתפסת מועט : ע"פ לשון חז"ל - ר"ה ד, סע"ב. וש"נ.

לא נביא אנכי ולא בן נביא : לשון הכתוב וחז"ל - עמוס ז, יד. ברכות לד, ב. ועוד.