Igrot Kodesh · Letter 9120

By the grace of Hashem,

4 Nissan 5726,
Brooklyn, New York,

To the distinguished and pleasant Chassid*, chosen of his people, surpassing them, seeking the good of his people, of generous conduct, scion of an illustrious family, Rav* Shneur Zalman[1] Shlita*,

I greet and bless you,

I have just learned with pleasure that you have returned safely to our Holy Land and, continuing from the letter[2] I sent you before your journey, which you surely received in due course, I would like to express the wish that the disappointment occasioned by this journey be sufficient for the months and years to come. Thus, you will henceforth know only good, a visible and tangible good, in all domains, both public and personal.

On the occasion of the festival of Matzot*, the time of our freedom, which approaches, for us and for all of Israel, for good and for blessing, I extend to you and to all your family my wishes for a kosher and joyous Passover* festival, for a true liberation from all that stands in the way of serving Hashem, in joy and enthusiasm. With my esteem, my respects, and my blessing,

M. Schneerson,

This year is the hundredth since the passing of the Tzemach Tzedek* and his Hillula* is being celebrated these days. The Ari Zal* applies[3] to this the words of the verse[4]: "These days are remembered and relived," emphasizing that a commemoration in accordance with the Torah*, in the proper manner and in depth, makes it possible to reveal, at the present time, the blessings and illuminations that were obtained at that era. A Chassidic discourse by the one whose Hillula* we celebrate has therefore been published[5]. As the index of the manuscript indicates, it was delivered a few days before his passing. And indeed, there is no better commemoration for one who was a prince of the revealed part of the Torah* and its hidden dimension than the study of his teaching, combining the revealed part of the Torah* with its hidden dimension. According to what is set out in this discourse[6], "in Nissan* they were redeemed and in Nissan* they will be redeemed"[7], and the author emphasizes that the Midrash*[8] mentions only this opinion[9]. May Hashem therefore bring it about that this indeed be so truly this year, which is that of the Shemitta*, when the king divests each one of his possessions[10]. In this way, one proclaims and shows concretely that "the land belongs to Hashem"[11].

ט'קכ

ב"ה, ד' ניסן, ה'תשכ"ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א

שלום וברכה!

בנועם קבלתי הידיעה זה עתה שכ' כבר חזר שלום לארצנו הקדושה. ובהמשך למכתבי קודם נסיעתו, שבודאי הגיע בזמנו, אביע איחולי שיהי רצון שבעג"נ של הנסיעה יצא ידי חובתו על כל החדשים והשנים הבאים, ומכאן ולהבא אך טוב - בטוב הנראה והנגלה - ימצאהו בכל עניניו, הכלליים והפרטיים גם יחד.

ולקראת חג המצות, זמן חרותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני שולח לו ולכל אשר לו ברכתי לחג הפסח כשר ושמח, ולחרות אמתית מכל ענינים המבלבלים לעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.

בהוקרה ובכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן
בקשר לזה שהשנה היא שנת המאה להסתלקות כ"ק אדמו"ר בעל ה"צמח צדק", ובימים אלו הוא יום ההסתלקות-הילולא, אשר בכל כגון זה מפרש האריז"ל הכתוב והימים האלו נזכרים (שבאם הזכרון הוא ע"פ תורה היינו - כדרוש ובפנימיות - אזי) ונעשים , שנמשכות כל ההמשכות וההארות כמו שהיו בימים ההם כן הוא בזמן הזה -

הו"ל מאמר בעל ההילולא, שכרשום במפתחות הביכל, אמר אותו בימים שלפני הסתלקותו. והרי אין לך זכרון יותר מתאים לשר התורה בנגלה ובנסתר - כלימוד תורתו: מאמר בו בלול נגלה ונסתר.

ועל פי המובא בהמאמר - בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל (ומדגיש בעל המאמר אשר במדרש רק דיעה זו הובאה), יהי רצון שיהי' זה בשנתנו זו, והרי היא שנת השמיטה אפקעתא דמלכא, שמכריזים ומראים בפועל אשר לה' הארץ.

ט'קכ
מו"ה שניאור זלמן : שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'נא, ובהנסמן בהערות שם.

ובהמשך למכתבי : דלעיל ט'קג.

מפרש האריז"ל : ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונת' בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.

הכתוב : אסתר ט, כח.

הו"ל מאמר בעל ההילולא : ד"ה החודש הזה לכם תרכ"ו (בקונטרס בפ"ע). נדפס באוה"ת בא ע' רסד ואילך. וראה לקו"ש ח"ו ע' 409.

ועל פי המובא בהמאמר : שם ע' רעא.

בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל : ר"ה יא, רע"א.

במדרש : שמו"ר פט"ו, יא.

אפקעתא דמלכא : לשון הגמרא - ב"מ לט, רע"א. קו, א. קט, א.

לה' הארץ : ראה חינוך מצוה שכח.