Igrot Kodesh · Letter 9233

By the grace of Hashem,

Eve of the holy Shabbat*
15 Marcheshvan* 5727,
Brooklyn, New York,

I greet you and bless you,

I have duly received your letter and may Hashem bring about that you give me good tidings of its contents.[1] This year is complete, having a second Adar*,[2] and moreover it is whole, its months of Cheshvan* and Kislev* each having thirty days.[3] This wholeness and completeness must therefore manifest themselves in all that concerns this year, materially and spiritually, for the community as for the individual.

Moreover, this Rosh Hashana* was followed, without interruption, by Shabbat* — both outside Eretz Yisrael* and in the Holy Land, where this holiday is also celebrated for two days. This was already the case when the new month was proclaimed following the testimony of witnesses,[4] for Jews of the diaspora and for the majority of them who were in Eretz Yisrael. Very often it was likewise in the city of Jerusalem*.[5]

Sadness is absent from Shabbat*[6] and it does not call for man's effort.[7] On the contrary, it is said[8] in its regard that "Hashem's blessing confers wealth."[9] It is therefore Hashem Who introduces pleasure into it — both physical and moral.[10] With my blessing,

M. Schneerson,

* * *

As regards[11] the commemorations held in cities, one can ask in general terms,[12] what manner of consideration they deserve, taking as reference what is said in our books. Indeed, what form should they take and what is their content in concrete terms?[12] Most of those known to me, with their many speeches, are, in my humble opinion, to be viewed unfavorably.

Notes

[1] This letter was addressed to several people. See the Likkutei Sichot*, vol. 9, p. 369. On this content, see also letter no. 9245.
[2] The Rabbi notes in the margin: "Tractate Arachin* 31a. See also the Reshimot* of the Tzemach Tzedek* on Tehillim*, at the verse 'The Torah of Hashem is perfect' (4:8)," in the Yohel Or*, from p. 67.
[3] The Rabbi notes in the margin: "See the Rambam*, laws of the sanctification of the new month, chapter 8, paragraph 6."
[4] The Rabbi notes in the margin: "According to the Rambam*, laws of the sanctification of the new month, chapter 5, paragraphs 7 and 8, and the Shulchan Aruch* of the Admor HaZaken*, chapter 600, paragraph 4. This is not, however, the view of Rashi*, in his commentary on tractate Rosh Hashana* 18a. On the other hand, it is indeed that of the Tosafot*, at the same reference. See also the Lechem Mishneh*, laws of the sanctification of the new month, chapter 3, paragraph 9."
[5] The Rabbi notes in the margin: "The Zohar*, vol. 3, p. 231a, states: 'Rosh Hashana always has two days and not one.' This will help us understand the precision given by the Admor HaZaken* in the Likkutei Torah*, at the beginning of the Chassidic discourse entitled: 'He will bring us back after two days,' Parshat Devarim*, p. 63b. The text states indeed: 'Rosh Hashana has always had two days, including when the new month was sanctified after the testimony of witnesses.' This assertion seems superfluous, since 'always' was already said. See in this connection the Peri Etz Chaim*, Gate of Rosh Hashana, at the end of chapter 4, which states: 'Rosh Hashana was always celebrated for two days. Before the destruction of the Temple, we had the power to reduce it to one day. But now, after this destruction, it is necessary to celebrate both days, as the Zohar states.' The Yerushalmi*, tractate Eruvin*, chapter 3, paragraph 9, affirms that the early prophets instituted these two days, and the Tosefta*, in tractate Rosh Hashana, chapter 1, paragraph 10, specifies that this was also the case in the time of Moshe*."
[6] The Rabbi notes in the margin: "Yerushalmi*, tractate Berakhot*, chapter 2, paragraph 7."
[7] The Rabbi notes in the margin: "Zohar*, vol. 2, p. 88b. Torah Or*, beginning of Parshat Chayei Sarah*, Derech Mitzvotecha*, Prohibition of lighting fire on Shabbat*."
[8] The Rabbi notes in the margin: "Yerushalmi*, same reference."
[9] Mishlei* 10:22.
[10] The Rabbi notes in the margin: "See the Shulchan Aruch* of the Admor HaZaken*, chapter 288, paragraph 3."
[11] This paragraph was added to the copy of this letter that was intended for Rav Tzvi Harkavi. See, regarding him, letter no. 8719.
[12] The Rabbi underlines the words: "in general terms" and "in concrete terms."

ט'רלג

ב"ה, עש"ק ט"ו מ"ח, ה'תשכ"ז
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו...

ויהי רצון שיבשר טוב בתוכנם,

ובשנה זו, שהיא תמימה (להביא את חדש העבור) וחדשי' שלימים (חשון וכסלו מלאים) - תהי' התמימות והשלימות בכל עניני השנה, הגשמים והרוחנים, הכללים והפרטים,

ובפרט אשר תיכף לראש השנה

- הן בחו"ל והן באהקת"ו, שגם שם ר"ה שני ימים, ואפילו בזמן שהיו קובעין על פי הראי' (לבנ"י אשר בגולה ולרוב בני ארץ ישראל, ולפעמים רבות - אפילו בירושלים עצמה) -

הוא יום שבת קדש, אשר אין עצב עמה , ופרש שבתכם לא קאמר, ואדרבה - עליו נאמר ברכת ה' היא תעשיר ומענגין אותו - מלמעלה ולמטה - עונג גשמי ועונג רוחני גם יחד.

בברכה

מ. שניאורסאהן
* * *

אזכרות וכיו"ב הנערכות לעיירות וכו' - כללות הדבר צ"ע בספרים מהו היחס שצ"ל לזה, בנוגע לאופים ותוכנם בפועל (אלו שנודעו לי) (רוב הנאומים וכו') - לפענ"ד צ"ל שלילי.

תמימה (להביא: ערכין לא, א. ועייג"כ רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ תורת ה' תמימה (ס"ק ד, ח).

שלימים..מלאים: ראה רמב"ם הל' קדה"ח פ"ח ה"ו.

בזמן..עצמה): רמב"ם הל' קדה"ח פ"ה ה"ז-ח (וכ"פ בשו"ע אדה"ז סת"ר ס"ד. ודלא כפרש"י ר"ה יח, סע"א (משא"כ בתוס' שם). וראה לח"מ הל' קדה"ח פ"ג ה"ט).

ולפעמים רבות: בזח"ג (רלא, א) ר"ה הוה בכל זימנא תרין יומין אינון..ולא חד.

ויל"פ שזהו הוספת (ודיוק) אדה"ז בלקו"ת רד"ה יחיינו מיומים (דברים סג, ב) ------------------------

ט'רלג
כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 369, והושלמה עפ"י צילום האגרת. לתוכנה ראה גם לקמן אגרת ט'רמה.

רשימות הצ"צ לתהלים : יהל אור ע' סז ואילך.

"ר"ה לעולם ב' ימים אפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי'" - ההדגשה בזה "אפי' בזמן כו'" - ולא "לעולם" ממש. וראה פע"ח ש' ר"ה ספ"ד "ב' ימים של ר"ה..נוהגים תמיד..

קודם החורבן הי' כח בידינו..ביום א' אך עתה אחר החורבן בהכרח לעשות ב' ימים כמ"ש בזהר".

- ובירוש' עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ר"ה.

אין עצב עמה: ירוש' ברכות ב, ז.

ופרש..קאמר: זח"ב פח, ב. תו"א ר"פ ח"ש. דרמ"צ מצות לא תבערו אש.

עליו נאמר: ירוש' שם.

ועונג רוחני: ראה שו"ע אדה"ז סרפ"ח ס"ג.

------------------------

ברכת ה' היא תעשיר : משלי יו"ד, כב.

אזכרות וכיו"ב : נכתבה בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה צבי הרכבי.

אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"ג ח'תשיט, ובהנסמן בהערות שם.