Igrot Kodesh · Letter 9345

Regarding(1) the events that have taken place in recent days in our Holy Land — may it be restored and rebuilt — there is a formula of Mitzvah* that you employ scrupulously(2): may Hashem cause all our brethren, the children of Israel, to recognize that "this war is not ours but Hashem's," and that the victories that were granted to us were miracles that surpassed the natural order — just as were the miracles of the exodus from Egypt and the splitting of the sea, in their time.

Now that Hashem has performed these wonders for us, He surely expects from us an appropriate response: to strengthen our observance of Torah* and Mitzvot*, to deepen our commitment to Jewish identity, and to spread Torah* to all corners.

One who truly believes that these events are the work of Hashem cannot rest content with thanksgiving alone. Faith must translate into action. And the action expected of each person is according to his station: the teacher must teach with greater dedication; the community leader must build and strengthen communal institutions; the individual must examine his conduct and bring it into greater harmony with the will of the Torah*.

In particular, given that the liberation of Yerushalayim* and the sacred sites occurred during these days, there is an added urgency to the call for teshuvah* and for the study of the laws pertaining to the Temple* and its service — so that we may be truly prepared when the full redemption arrives.

May Hashem complete what He has begun and bring the ultimate redemption speedily in our days.

Notes

(1) This letter is a continuation and supplement to a previous letter.
(2) The formula: "It is not our war but Hashem's" — attributed to King Yehoshafat in II Divrei HaYamim* 20:15.

ט'שמה

...בענין המאורעות באהקת"ו בימים אלה ובסגנון מצוה דמר מדייק בה,

יה"ר שיבחינו כאחב"י אשר "קלא אילן" אינו "תכלת" (אף שצבעו דומה לתכלת) ולא יהי' "מי שתולה בבגדו ואומר תכלת הוא" (שתיכף ומיד עובר עליו - כתוד"ה שתולה ב"מ פא, ב) -

והרי פס"ד ברור הוא ברמב"ם (מלכים ספי"א) ע"ד אופן סיום תקופת הגלות והתחלת תקופת הגאולה ועל הסדר , ש"יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה כו' שבכתב ושבע"פ ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' (וגם אז אין עדיין ודאות כ"א כשלאחרי כ"ז ) הצליח ובנה מקדש במקומו (כי אחר לא יעשה זה) וקבץ נדחי ישראל (כי עד אז עדיין פזורים יהיו) ה"ז משיח בודאי",

- ואין אף פוסק אחד שיחלוק ע"ז. ומה שנמצא במפרשי תנ"ך וכו' - ה"ז בדוגמת הרוצה להתחיל קדושת שבת מן הבוקר ועד הבוקר - כיון שהרשב"ם (שהי' פוסק ג"כ) מפרש כן בפי' עה"ת.

פשוט דהרמב"ם ידע מרז"ל בסוגית משיח שבסנה', דהירוש' וכו'. ובכ"ז פוסק הדין ברור כנ"ל.

ט'שמה
נדפסה בלקו"ש חט"ו ע' 493. והיא אל מהרש"ז שרגאי, שנשלח העתק ממנה אל מוהרש"י זוין, כדלעיל באגרת הקודמת. אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"ג ח'תתסז, ובהנסמן בהערות שם.

פס"ד ברור הוא : ראה גם לקו"ש ח"ה ע' 149 בהערה. לעיל אגרת ט'שדמ.

שהרשב"ם .. מפרש כן בפי' עה"ת : בראשית א, ה.

דהירוש' וכו' : ריש ברכות.