Igrot Kodesh · Letter 9346

By the grace of Hashem,

23 Tammuz* 5727,
Brooklyn, New York,

I greet you and bless you,

I received, with pleasure, your letter(1), in which you tell me that you became aware of the beneficence of Hashem and observed great miracles. You then gave immediate concrete expression to this recognition by strengthening your commitment to Torah* and Mitzvot* — which is indeed the correct response, as I elaborated in a letter that was recently published(2).

I was particularly glad to read that you also influenced your surroundings and encouraged others to strengthen themselves as well. This is a fundamental point: when a person experiences a spiritual awakening — whether through a miracle, through study, or through any other means — he must not keep it to himself. He must share it with those around him, with his family, his friends, and his community. The light of a single candle can kindle many others without being diminished in the least.

May Hashem grant you continued success in your own personal growth and in your influence upon others. The work of strengthening Jewish identity and Torah* observance is the most important task of our generation, and every individual who participates in it — even in a small way — becomes a partner in the great work of hastening the redemption.

With blessings for success in all the above, and with esteem,

Notes

(1) The recipient's letter expressed gratitude and renewed commitment in the wake of the Six-Day War.
(2) See the letter addressing the events of the war, published broadly in that period.

ט'שמו

ב"ה, כ"ג תמוז, ה'תשכ"ז
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו בו כותב איך הכיר חסדי ה' וראה גודל הנסים וכולי, ואשר תיכף ביטא את הכרתו זו במעשה בפועל, קיום מצות השם יתברך, מצות הנחת תפילין, והחלטתו לעלות בקדש בדרך העולה בית

א-ל.

ויהי רצון שתקויים בו הבטחת חכמינו ז"ל מצוה גוררת מצוה, שתהי' הנהגתו היום-יומית הולכת ומתאימה יותר ויותר לתורתנו תורת חיים ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם. והרי תמיד יש מקום להטבה בכל עניני טוב וקדושה, שאין-סופיים הם כיון שמקורם מהאין-סוף יתברך ויתעלה.

והרי כעת קל הדבר יותר בעמדו תחת רושם המאורעות והנסים, שהנס (מלשון אשא נס על ההרים) מעלה את האדם בהתעוררות ואצילות רוח להכיר נפלאות הבורא והשגחתו הפרטית. ואדם שהוא בר שכל מוכרח לבוא לידי מסקנא מידית שאם השי"ת הוא בעל הבית בעולמו בשעת הנס, הרי בודאי שהוא בעל הבית גם למחר ומחרתים ולאחר זמן. שזה מחייב את האדם לקיים מצוות הבורא ית'. ובאם בעבר הי' מה שהי', אבל מכאן ולהבא צריך להיות סדר חיים בהתאמה לציווי ה' ובשמחה וטוב לבב. ואף על פי שלפעמים נראה שיש קושיים, אבל בהחלטה בתוקף המתאים רואים שהקושיים ברובם מדומים או על כל פנים קלים יותר משנראו, ובכל אופן כדאי וכדאי להתגבר עליהם.

ובודאי יעמוד בקישור עם אותם מחבריו שהשפיעו עליו לטובה ואשר גם להבא בודאי שיהיו מוכנים לעזור לו ככל האפשר. והשי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות.

ט'שמו
כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 202, והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

מצוה גוררת מצוה : אבות פ"ד מ"ב.

עליהן נאמר וחי בהם : אחרי יח, ה.

שהנס (מלשון אשא נס על ההרים) מעלה את האדם : ראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' ריב (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 371). וש"נ.