Igrot Kodesh · Letter 9384

By the grace of Hashem,

Chol HaMoed Sukkot* 5728,
Brooklyn, New York,

To Mr. Shlomo Zalman Shargay[1],

I greet you and bless you,

I received your letter and have also just received the extract accompanying your article entitled "The Young Generation." I thank you for this attention. It is known that I do not grant interviews to journalists. Nevertheless, Mr. Elyahu Amikam, after having met with me[2], made use of several points from our discussion for his article, which appeared in the Yediot Acharonot* on the eve of Sukkot*[3]. In general, these few points were faithfully reproduced, even if, of course, they are not representative of the entirety of our conversation. Now, according to the words of the verse[4], "summer has passed" — the month of Elul* has concluded, the Ten Days of Repentance* have elapsed as well, and we are already in the midst of the festival of Sukkot.

As for the young generation — which is the subject of your article — without going into all the details, I will note: the episodes of the Torah are intended to teach and to guide. Indeed, Torah derives from the same root as Hora'ah*, meaning "instruction"[6]. Of course, Torah is eternal[7] and applies with equal force in every place and at every time. It truly delivers a teaching to each man and each woman, including in our generation.

For the rest, I have always wondered[8] what teaching was conveyed by the statement of our Sages in the Yalkut Shimoni*, Iyov, ch. 26: "Four cardinal points were created in the world, but the northern one was not completed, for Hashem said: 'Whoever claims to be a god, let him come and build this corner that I have left.'" Now, who could have such a claim? I thus found the answer to this question this summer, during the events that occurred in our Holy Land, may it be restored and rebuilt[9]. On the surface, there was not the slightest doubt — it was entirely evident — that all "this was accomplished solely by the hand of Hashem"[10]. Yet after a relatively short period, efforts were made to cool the enthusiasm, to seek interpretations suggesting that "my strength and the power of my hand achieved this great feat"[11], and the government even published a certain pamphlet to that effect. Now, anyone can see immediately that one point was indeed left unfinished in this miraculous victory — I refer to its diplomatic aspect. As soon as the argument "my strength and the power of my hand..." was invoked, increasingly heavy difficulties arose, problems mounting daily, until reaching a situation which, at this day, could — Heaven forbid... I thus found a clear explanation of this statement of our Sages in the events of these days.

May Hashem grant that at least in the future, one not be ashamed of the truth that, as stated, all this was accomplished solely by the Hand of Hashem. In that way, the northern side too will be completed by Hashem, in goodness and in blessing, very soon. And Hashem will put an end to the sufferings of His people, the children of Israel — both moral and physical difficulties. He will liberate each man and each woman among all Israel from the deep exile and from that which comes from without.

With my regards and my blessing for joyful festivals,

(Due to the sanctity of the festival,
the Rabbi Shlita* did not sign
the present letter)

Notes

[1] See regarding him, letters no. 9345 and 9456.
[2] See the following letter.
[3] Published also in the album "The Rabbi, Thirty Years of Leadership," vol. 1, p. 95.
[4] Jeremiah 8:20.
[5] The festival of Sukkot.
[6] See the commentary of the Radak on Tehillim* 19:8 and the Zohar*, vol. 3, p. 53b.
[7] See the beginning of ch. 17 of the Tanya*.
[8] See also the talk of the Rabbi delivered on Shabbat* Parashat Bereishit 5728, in the second Chassidic gathering, published in Sichot Kodesh* 5728, vol. 1, from p. 137.
[9] The Six-Day War.
[10] According to the wording of the verse Isaiah 41:20.
[11] Eikev 8:17.

ט'שפד

ב"ה,  חוהמ"ס, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר שלמה זלמן שי' שרגאי

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו וזה עתה נתקבל קטע הענין עם מאמרו הדור הצעיר וכו', ות"ח על שימת לבבו.

אף על פי שידוע שאיני מראיין עתונאים, אבל כשבקרני מר אלי' שי' עמיקם ניצל ענינים אחדים משיחתנו למאמרו ב"ידיעות אחרונות" מערב סוכות, אשר בדרך כלל מתאימים הם לשיחתנו, אף שכמובן אינו ממצה כל השיחה. ובסגנון הכתוב כלה קיץ, וסיומו אלול, כלו עשרת ימי תשובה, ונמצאים אנו כבר באמצע זמן שמחתנו, ימי התעוררות בכל שנה ועל אחת כו"כ בשנה זו רבת המאורעות, ועדיין לא באה המלה ולא נאמרו הדברים.

שיטתי – ולדעתי דבר פשוט הוא – שכל הענינים שבתורה כוונתם הוראה והדרכה, שהרי תורה מל' הוראה, וכיון שהתורה נצחית ובתקפה בכל מקום ובכל זמן, הרי ההוראה היא לכל אחד ואחת גם בדורנו.

והנה תמהתי מאז מהי ההוראה במאמר חכמינו ז"ל: ארבע רוחות נבראו בעולם . . רוח פינת הצפון בראו ולא גמרו, לפי שאמר כל מי שאומר אני אלו-ה יבוא ויבנה הפינה הזאת שהנחתי (ילקוט שמעוני איוב כ"ו). שלכאורה מי הוא זה שיאמר וכו' וכו'. וגם זה למדתי בקיץ זה, במאורעות שבאה"ק ת"ו , אשר לכאורה אין כל ספק ומקום לספק וברור הוא אשר אך ורק יד ה' עשתה זאת וכו' ובכל זה לאחרי עבור שעה קלה לפי ערך כבר התחילו לקרר את ההתלהבות ולחזור לפירושים של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה , ועד להדפסת החוברת הידועה מטעם הממשלה. ונראה תיכף לעיני כל אשר אף שרק פינה אחת נשארה שלא נגמרה בנצחון הנסיי האמור, כוונתי לזירה הדיפלומטית, הרי משהתחילו בהביאור דכחי ועוצם ידי התחילו להיעמר ולהתוסף קושיים על גבי קושיים ותקלות על גבי תקלות ועד להמצב כהיום הזה, שעלול ח"ו וכו' וכו'. והנה מצאתי פירוש מאמר האמור במאורעות דימים אלו.

ויהי רצון שעל כל פנים עתה לא יבושו מפני האמת, אשר כנ"ל אך ורק יד ה' עשתה זאת, ותוגמר גם פינת צפון על ידי הוי' בטוב ובחסד ובקרוב, ויאמר הוי' די לצרות עמו בני ישראל, הצרות הרוחניות והגשמיות גם יחד, ויגאל כל אחד ואחת מאתנו בתוך כלל ישראל מן הגלות הפנימי ומן הגלות אשר מן החוץ.

בכבוד ובברכת מועדים לשמחה.

(מפני קדושת המועד לא בא המכתב על החתום)