Igrot Kodesh · Letter 9414

By the grace of Hashem,

Eve of the festival of liberation of
19 Kislev* 5728,
Brooklyn, New York,

To Mrs. Shifra Yehudit[1],

I bless you and greet you,

I have duly received your letter, as well as the previous one[2]. Happy is your portion, since you have the merit and success of encouraging numerous souls among the women of Israel, each of them a descendant of Sarah*, Rivkah*, Rachel*, and Leah*. In this case, all are in a particular situation, having lost their husbands, and may Hashem grant them long life. It is absolutely certain that one can rely on the words of our Sages[3] who say: "It is he[4] who is heard first."

For different reasons, the present letter was written between 10 Kislev*, the liberation of the Admor HaEmtzai*, and 19 Kislev*, that of the Admor HaZaken*, which are also our deliverance and the liberation of our souls. May each one of you therefore be liberated, within all of Israel, from all troubling thoughts and, more generally, from everything that stands in the way of the mission entrusted — the mission of every woman of Israel who is faithful to Hashem and His Torah*, that of directing a Jewish home, educating sons and daughters in the spirit of the Tradition of Israel, so that they will educate their children in Torah*, to the wedding canopy, and to good deeds, in abundance.

May Hashem cause, in keeping with the conclusion of this month, the days of Chanukah*, that henceforth you advance, add light, day by day[14], that Hashem illuminate the life of each one of you, that you know only true and evident goodness and kindness[15], always and every day. With my blessing on the occasion of the festival of liberation, as well as for ever-greater success in your endeavors and for good news from all that has been written,

M. Schneerson,

I join my own contribution to your undertaking and its development.

Notes

[1] Mrs. C. Y. Golombovitch Morosov, wife of Rav David Morosov, a victim of the Six-Day War, may Hashem avenge his blood. See, in this connection, Torat Menachem*, Menachem Tzion*, vol. 2, from p. 411, and regarding her, letter no. 9516.
[2] See Likutei Sichot*, vol. 35, p. 342; Kerem Chabad*, no. 16, Tevet 5728; Torat Menachem*, Menachem Tzion*, vol. 2, from p. 539.
[3] In tractate Bava Kama* 92a.
[4] The one who assists others.
[5] Shmuel I* 2, 3.
[6] According to tractate Berachot* 60b.
[7] See, in this connection, letter no. 9381.
[8] In tractate Kiddushin* 30b.
[9] According to the verse Yirmeyahu* 10, 10.
[10] To comfort the widows of Israel's wars.
[11] Mishlei* 27, 19.
[12] According to tractate Ta'anit* 29a.
[13] According to the verse Tetzei* 26, 19.
[14] According to tractate Shabbat* 21b. See Shulchan Aruch*, Orach Chaim*.
[15] [Final note in original].

ט'תיד

ב"ה,  ערב חג הגאולה די"ט כסלו, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

מרת שפרה יהודית תחי'

ברכה ושלום!

מאשר הנני קבלת מכתבה והקודמו.

ואשרי חלקה שזכתה וגם הצליחה לעודד נפשות רבות מבנות ישראל, אשר כל אחת ואחת מהן בת שרה רבקה רחל ולאה, במעמדן המיוחד שאבדו בעליהם (תבדלנה לחיים טובים). ובודאי ובודאי נאמנים דברי חכמינו ז"ל "הוא נענה תחלה", שיעודדה השם יתברך ויתעלה ויחזק רוחה במצבה היא.

והרי לו נתכנו עלילות ואך הוא היודע טעמי הנהגתו בעולמנו זה, אלא שברור וידוע שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד. ועל פי המדובר במ"א והכתוב כמה פעמים מגדולי ישראל אין כל פלא כלל אשר נברא אינו מבין הליכות הבורא ית', להיות ואין ערך כלל וכלל ביניהם, פרט באותן הנקודות אשר רצה הבורא בחסדו הגדול וגילה חכמתו ורצונו ועניניו להנבראים.

ואם בכל עניני טוב וקדושה אמרו רז"ל הקב"ה עוזרו, על אחת כמה וכמה בנסיון גדול כהאמור, שלא להרהר אחר מדותיו של הבורא באסון אבדת בעל ואב לילדים. ועזר הקב"ה, שהוא אלקים אמת, בודאי שגם העזר, ובנידון האמור התנחומים, מבוססים על האמת, אף שנעלמה מאתנו ההבנה בזה.

תקותי חזקה על פי הידיעות שקבלתי ממפעלה הנעלה בעבר – שביתר שאת וביתר עוז תפעול בזה בימים יבואו, וכמים הפנים לפנים תתעוררנה גם הנשים שבאה עמהן בקישור להשתתף ולעזור במפעל זה ולעשות כמותה, וביחד תרחיבנה הצנורות לקבלת ברכת השי"ת בכל המצטרך לכל אחת ואחת מהן ובני ביתן שיחיו,

על ידי ההתחזקות בהנהגה יום-יומית על פי תורתנו תורת חיים הנתונה מאלקים חיים, ובנקודה הפנימית – לגדל את ילידיהן שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.

ומגלגלין זכות ליום זכאי, שמפני כמה סיבות נכתב המכתב בין יו"ד כסלו, גאולת אדמו"ר האמצעי, וי"ט כסלו, גאולת אדמו"ר הזקן, אשר הם הן גם גאולתנו ופדות נפשנו, שתגאל כל אחת ואחת מהן, בתוככי כלל ישראל, מכל מחשבות המבלבלות ובכלל מכל ענינים המבלבלים למילוי תפקידן, תפקיד כל בת ישראל נאמנה לה' ולתורתו, להנהיג ביתה בישראל ולחנך בני' ובנותי' ברוח ישראל סבא, שיהיו לשם ולתהלה ולתפארת עמנו בני ישראל. והרי זה ג"כ קורת רוח וזכות הכי נעלית לנשמת הנפטרים, הבעל והאב, הי"ד, בהביטם מעולם האמת ורואים בנים ובנות הולכים בדרך האמת הטוב והישר, דרך המלך שהתוה לנו מלכו של עולם, ה' יתברך ויתעלה.

ויהי רצון אשר מתאים לסיום חודש זה, הם ימי החנוכה, יהי' מכאן ואילך הולך ומוסיף מיום ליום באור, אשר יאיר ה' חיי כל אחת ואחת מהן ואך טוב וחסד אמתיים וגלויים ימצאו אותן תמיד כל הימים.

בברכת חג הגאולה ותוספת הצלחה במפעל האמור ולבשורות טובות בכל הכתוב.

מ. שניאורסאהן

מצורפת בזה השתתפותי גם אני בהוצאת המפעל והרחבתו.