Igrot Kodesh · Letter 9442

By the grace of Hashem,

28 Tevet* 5728,
Brooklyn, New York,

To Mr. Shneur Zalman Mis'hari,[1]

I greet and bless you,

I have duly received your letter of 20 Tevet*, as well as those that preceded it. I thank you once again for the positive practice you have adopted of informing me of the activities of the Chabad* movement, for your participation in these activities, and for your efforts to convince other sympathizers and participants. In general, one must strive for elevation in the domain of holiness[2] in all areas of good. Furthermore, the situation in our Holy Land*, may it be restored and rebuilt, demands successive elevations. Now, the Holy One, blessed be He, does not take His creatures by surprise.[3] It is therefore certain that He grants the means to meet the requirements.

You write at the end of your letter that you sense a lack of coordination among the organizations acting on behalf of Chabad*. You are there on the ground and you feel this way, even while observing the situation with goodwill. What you write therefore surely has a basis. Even so, I must immediately add that this concerns people who are still alive, especially at our [time].

Notes

[1] See, in this regard, letter no. 9513.
[2] See the Tanya*, Iggeret HaKodesh*, chapter 27.
[3] According to the Midrash* Bereishit Rabba*, chapter 44, paragraph 1. See also Likutei Sichot*, volume 6, page 342.

ט'תמב

ב"ה,  כ"ח טבת, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר שניאור זלמן שי' מסחרי

שלום וברכה!

הנני לאשר קבלת מכתבו מכ' טבת והקודמיו, ות"ח עוד הפעם בעד מנהגו הטוב להודיע מהפעולות בתנועת חב"ד והשתתפותו בהן והשתדלותו לרכוש עוד אוהדים ומשתתפים. כי נוסף לזה שבכלל צריך להיות מאמץ להעלות בקודש בכל עניני טוב, הרי המצב באה"ק ת"ו דורש עילוי אחר עילוי. וכיון שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, הרי נותן האפשרות למלא הדרישה.

לכתבו בסיום מכתבו שיש אצלו הרגשה שיש חוסר תיאום בין הגורמים הפועלים למען חב"ד, הרי כיון שכ' על אתר ומרגיש זה, והריהו מביט בעין יפה, מן הסתם יש יסוד למה שכותב. אבל לאידך מוכרחני להוסיף מיד, שהיות והדברים אמורים באישים חיים, ובפרט בתקופתנו הדורשת במיוחד תוספת חיות והתלהבות וכולי, הרי לגמרי לא כדאי להתערב יותר מדי, וכשעושים חשבון צדק אולי כדאי לוותר על חוסר תיאום – שיש תקוה שמעצמו ישתפר על ידי איתערותא עצמית – ובלבד שתהי' הרגשה של עצמאות אצל העובדים על דרך קנאת סופרים תרבה חכמה.

איננו כותב על דבר בריאותו, משמע שהכל בסדר.

בכבוד ובברכה,