Igrot Kodesh · Letter 9491

By the grace of Hashem,

15 Iyar* 5728,
Brooklyn, New York,

To the attention of the parents' representatives of the
Talmud Torah* of Kfar Chabad*, in our Holy Land*,
may it be restored and rebuilt by our righteous Moshiach*,
may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

A) I have duly received your letter[1], whose central point is your question regarding the language of study to be adopted for the Talmud Torah* students. In accordance with the response transmitted to you by telephone, my view is as follows. The essential objective is to educate the students in the fear and love of Hashem, to teach them Hashem's Torah* and its Mitzvot*. And it is said[2], of the Torah*, that: "its measure is longer than the earth and wider than the sea." This is why our Sages* have severely warned us[3] against interrupting children's study. They even prohibited it for the purpose of rebuilding the Temple.

It follows that the language of study for students is not essential. Only what has been said matters — namely the effectiveness and intensity, quantitative and qualitative, of the knowledge of the Torah* and its Mitzvot*. Of course, in a place where the language of study has an impact on fear of Hashem, it is clear that its choice then receives corresponding importance.

B) It is also obvious that the language of study cannot be changed in the middle of the school year, for various reasons, except when there is an absolute necessity to do so.

C) Under certain conditions, when parents wish to change the language of study, and to the extent that, as stated, this does not contravene fear of Hashem and the various principles of the Shulchan Aruch*, there is no reason to impose a language on their children. If the arguments they advance are not justified, it must be explained to them, and, as is the case in such a situation, the language of study will be decided according to the majority opinion of the parents, since the majority is always taken into account[4].

D) Another point is specific to Kfar Chabad*. To my great sorrow, one takes pleasure in making everything a subject of discord and contention between hearts. Indeed, this is the role of the "clever little one"[5], who lends to every event an appearance of fear of Hashem. Now, the letters from the administration and parents seem to show that this is also the case here. It is therefore necessary to carry out a "search, by the light of a candle"[6] — "the candle of Hashem is the soul of man"[7] — in order to determine what the motivations of each of those involved in this new dispute truly are.

Here is what follows from what has been said. During the telephone conversation, it was not clear that an immediate change was desired. As I stated, there is no reason for it to occur in the middle of the school year. And until the next school term, there is still sufficient time to draw up a moral balance. This question will therefore be raised again before the next school year, asking what the objectives of the Talmud Torah* are, as stated.

Specific qualities of the Yiddish* language[8] are cited. Nevertheless, one must ask whether it is the role of the Talmud Torah* to cultivate these qualities in the children, or whether the obligation falls on the parents and the family environment. This is obvious. In any case, the final point, which follows, is the most essential.

I am surprised to find that you do not mention a fundamental element concerning the Talmud Torah* students. I have learned from various sources of an unfavorable rumor regarding the behavior of the Talmud Torah* students, particularly on Shabbat* and the festivals, as well as on the eves of those days, and also their attitude at the synagogue during the weekdays. Certainly, part of the responsibility in this matter falls to the teachers and educators of the Talmud Torah*. According to the Torah*, indeed, the obligation to educate students applies also outside the Talmud Torah* premises, especially in a sacred place — a synagogue or a house of study. Nevertheless, a significant and even determining part falls on the responsibility of the parents — the father and the mother — who, by all means available to them, must instill favorable character traits in their sons, even when absorbed in their activities. This is indeed their essential mission. And if this is true during school days at the Talmud Torah*, how much more so on the eve of Shabbat* and the festivals, in the afternoon, and then on the day itself of Shabbat* and the festivals. The primary responsibility then falls on the parents.

Everything must be utilized for Torah* and the fear of Hashem. I therefore have good hope that reflection on the enthusiasm that has emerged regarding the language of study — which matters, as stated, only at the start of the school year — will serve, to the greatest extent, to instill favorable character traits in the children, in all aspects of the fear of Hashem that do not fall within the domain of Talmud Torah* studies: blessings, prayer recited in the proper manner, respect for parents, teachers, and elders, as well as courteous behavior toward one's friends. Indeed, the Omer* period emphasizes the necessity of mutual respect[9].

Consequently, upon receipt of the present letter, you will convene a meeting of all parents — Ashkenazim* and Sefardim*, supporters of one language and the other — and you will address this question: the behavior the Talmud Torah* students must have, their respect for study times, their obedience. You will analyze these questions with all the seriousness required, and this reflection will be followed by concrete effect. On the spot, you will designate a parents' committee that will be responsible for this behavior going forward. This committee will appoint several parents who will carefully supervise the students and all that will allow their situation to be improved as quickly as possible, and then continue to advance and improve thereafter.

May Hashem cause me to receive good news of all this by return mail. Thus will I be informed of the profound idea that hearts have drawn closer, sincerely. I will also be told that each in particular and all together do everything in their power so that the words of the verse[11] be fulfilled in the students of the Talmud Torah*, among the other students[10] of the schools of Kfar Chabad*, at home and outside it, during the week, on Shabbat*, and on the festivals: "All who see them will recognize that they are a seed blessed by Hashem," in accordance with the will of my father-in-law, the Rebbe*, founder of Kfar Chabad*, who expressed, asked, and required this repeatedly. With my blessing to receive good news of all this as soon as possible,

M. Schneerson,

Notes

(1) See Likkutei Sichot*, vol. 22, p. 411.
(2) Job 11, 9.
(3) According to tractate Shabbat* 119b. See the laws of Torah* study of the Admur HaZaken*, ch. 1, paragraph 10.
(4) Mishpatim* 23, 2.
(5) The evil inclination*.
(6) Based on the expression at the beginning of tractate Pesachim*.
(7) Mishlei* 20, 27.
(8) See, regarding this, Likkutei Sichot*, vol. 21, from p. 446 and in the notes indicated there.
(9) See tractate Yevamot* 62b and the Meiri*, at that reference, as indicated in Likkutei Sichot*, vol. 32, p. 149, note 4.
(10) The Rabbi cites both boys and girls here.
(11) Isaiah* 61, 9.

ט'תצא

ב"ה,  ט"ו אייר, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

כבוד באי כח הורי התלמידים דתלמוד תורה

בכפר חב"ד באה"ק תוב"ב ע"י משיח צדקנו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

הנני מאשר קבלת המכתבים ונקודתם – שאלת השפה בה ילמדו עם תלמידי התלמוד תורה,

וכפי המענה בשיחה הטלפונית, דעתי אשר כיון שעיקר תכלית התלמוד תורה הוא לחנך התלמידים ביראת השם ואהבתו וללמדם תורת השם ומצותיו, אשר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, שלכן הזהירונו כל כך חכמינו ז"ל מביטול תינוקות של בית רבן ועד שאסרוהו אפילו לבנין בית המקדש,

הנה על פי האמור מובן שהשפה בה ילמדו התלמידים לא זהו העיקר, כי אם נקודות האמורות – יעילות והרבוי בכמות ובאיכות בידיעת התורה ומצותי'.

[כן מובן שבמקום ששפת הלימודים יש לה השפעה על עניני יראת שמים וכיו"ב, אזי גם לקביעת השפה חשיבות בהתאם לזה].

ב) מובן ג"כ שבאמצע שנת הלימודים אינו ענין לשנות שפת הלימוד מכמה וכמה טעמים [באם אין הכרח מוחלט לעשות השינוי].

ג) בתנאים מסויימים כשההורים רוצים לקבוע שפת הלימודים, ובתנאי הנ"ל שאין בזה שייכות לי"ש ועניני שו"ע וכו', אזי אין לכפות על ההורים שפת הלימוד בה ילמדו את בניהם, כי אם להסביר להם; באם אינם צודקים בטענותיהם; וכמו בענינים דומים, – קובעים שפת הלימוד כדעת רוב ההורים שאחרי רבים להטות.

ד) נקודה מיוחדת בכפר חב"ד, אשר לצערי הכי גדול "נופלים על המציאה" לעשות מכל ענין סלע מחלוקת ופירוד הלבבות. והרי זוהי אומנותו של הקלוגינקער להלביש כל ענין באיצטלא של י"ש וכו'. וכנראה מסגנון מכתבי ההנהלה וההורים קרה זה בנידון דידן. שלכן כדאי לעשות חיפוש לאור הנר, נר הוי' נשמת אדם, מה הם הנימוקים של כל אחד מהלוקחים חלק במחלוקת חדשה זו.

הסיכום מכל האמור, שגם בשיחה הטלפונית לא הי' משמע שרוצים לשנות תיכף ומיד, וכנ"ל – אינו ענין באמצע שנת הלימודים. וכיון שעד תחילת שנת הלימודים הבאה הרי עוד כמה זמן בשביל עריכת חשבון הנפש וכולי כנ"ל, ידונו עוה"פ בסמיכות לשנת הלימודים הבאה על כל הבעי', דיון מיוסד על הנקודה אודות מטרת הת"ת כנ"ל.

ומה שמזכירים מעלות מיוחדות בנוגע לשפת אידיש, צריך עיון אם רכישת מעלות אלו היא מתפקיד הת"ת או מחובתם של ההורים והאוירה בבית, וק"ל.

ואחרון עיקר הבא לקמן:

פלא גדול על שאין מזכירים כלל על ענין עיקרי בנוגע לתלמידי הת"ת, והוא שמכמה צדדים הגיעתני שמועה לא טובה וכו' בנוגע להנהגת תלמידי הת"ת, ובפרט בימי השבת-קדש ויו"ט, וגם ערב ש"ק ויו"ט. ועד"ז הנהגתם בביהכ"נ גם בימות החול. ואף שחלק האחריות בזה הוא גם על מלמדי ומורי הת"ת, שהרי חינוך תלמידים עפ"י תורה הוא גם בנוגע להנהגתם מחוץ לכתלי הת"ת, ובפרט במקום קדוש בביהכ"נ ובבהמ"ד וכו', אבל חלק חשוב בזה ואולי גם חלק העיקרי הוא על אחריות ההורים, האב והאם, שעליהם להחדיר בבניהם מדות טובות בכל האמצעים העומדים לרשותם, ואפילו גם אם טרודים הם באיזה ענינים שיהי' הרי זוהי מחובתם העקרית. ואם בימות הלימוד בת"ת הדברים אמורים, על אכו"כ בערבי שבתות ויו"ט אחר חצות, ובימי ש"ק ויו"ט שאז עיקר האחריות על ההורים.

כיון שכל ענין וענין צריך לנצלו בעניני תורה וי"ש, תקותי חזקה אשר ההתלהבות און דער קאָך שנתעורר בנוגע לשפת הלימוד, שכנ"ל נוגע לפועל רק סמוך להתחלת שנת הלימודים, הרי בודאי ינצלוהו ובמדה הכי גדולה להדרכת התלמידים במדות טובות ובעניני י"ש שאין נכנסים בתחום לימודי הת"ת, כמו ברכות, תפלה כדבעי, כיבוד הורים ומורים וזקנים, וגם התנהגות נימוסית בין אחד לחברו (והרי זהו מלימודים המיוחדים של ימי הספירה לנהוג כבוד זה בזה),

ותיכף לקבלת מכתבי זה יתאספו לאסיפה של כל ההורים, האשכנזים והספרדים, המצדדים לשפה זו או אחרת וכו', וידונו על בעי' האמורה – הנהגת תלמידי הת"ת, ונוסף לזה הנהגתם בהת"ת בשמירת סדרי הלימוד, המשמעת וכו' – וידונו עד"ז בכובד ראש הראוי, דיון המביא לידי מעשה, תיכף על אתר לבחור ועד מן ההורים שעליהם האחריות לההנהגה האמורה מכאן ולהבא, והם יקבעו מספר מההורים שישגיחו בעינא פקיחא על התלמידים וכו' ועוד דברים המתאימים לתיקון המצב בהקדם ולשיפורו הולך ומוסיף הולך וטוב.

ויהי רצון שאתבשר טוב בכל האמור בדואר החוזר, ובנקודה הפנימית אשר נתקרבו הלבבות קירוב אמתי, וכל אחד מהם וכולם יחד עושים כל התלוי בהם שיקויים בתלמידי הת"ת בתוככי שאר תלמידי ותלמידות המוסדות אשר בכפר חב"ד – אשר כל רואיהם (בבית ובחוץ, בחול ובשבת ויו"ט) יכירום כי זרע ברך הוי' המה,

מתאים לרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר מייסד כפר חב"ד, כפי אשר הביעו ודרש דרש כמה וכמה פעמים.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור בהקדם,

מ. שניאורסאהן