Igrot Kodesh · Letter 9494

By the grace of Hashem,

Period of the Omer* 5728,
Brooklyn, New York,

To Mrs. Reicha Schmuckler,

I bless you and greet you,

I have duly received your letter, and may Hashem answer the wishes of your heart positively. Likewise, I will mention, to bless him, the name of your brother who is reaching the age of Bar Mitzvah*. No doubt he has made a sincere resolution to fulfill all the roles entrusted to an upright Jew*, especially since, as you write to me, you are Kohanim*. First and foremost, the entire people of Hashem is: "a nation of Kohanim* and a holy people"[1]. Moreover, the Kohanim* receive, more specifically, particular missions and additional powers.

I read with pleasure in your letter that you have taken part in meetings, Chassidic* gatherings, and studies. I have good hope that you benefit from these courses and this study, so that it leads to action[2], in accordance with the teaching of our Sages*[3]: "the act is essential."

During this Omer* period, as one prepares for the giving of the Torah*[4], a particular role falls to Jewish women, as our Torah* — Torah* of life[5] — teaching for life[6] — in all generations, tells us. Indeed, the Torah* is eternal[7] and, before giving it, Hashem, blessed be He, said to Moses*: "Thus you shall speak to the house of Jacob," and only after that: "you shall say to the children of Israel," meaning that the women and girls of Israel*, "the house of Jacob," were the first to prepare to receive the Torah*. With my blessing to give me good news, as well as to receive the Torah* and the Mitzvot* with joy and in depth,

For the Rabbi Shlita*,
the secretary,

I enclose a receipt[8] — may the merit of the Tzedakah* protect you and the members of your family.

Notes

(1) Yitro* 19, 6.
(2) See tractate Kiddushin* 40b.
(3) Tractate Avot*, ch. 1, Mishnah* 17.
(4) See also the following letter and references mentioned therein.
(5) Yitro* 19, 3. See the Mechilta* and Rashi's* commentary on this verse.
(6) See the Zohar*, vol. 3, p. 53b.
(7) According to the Tanya*, at the beginning of ch. 17.
(8) For the donation to Tzedakah* that the recipient of this letter had enclosed with her correspondence.

ב״ה ,יו״ד אדר א׳ ,ה׳תש״ל
ברוקלין ,נ.י.
מרת נחמה תחי׳ ליפשיץ
ברכה ושלום!
זה עתה קבלתי את מכתבה מ ,22/1-והנני מודה לה מאד על
האיחולים הטובים.
שימח אותי לקבל ידיעות אודות הצלחתה האמיתית בלונדון,
במיוחד שהנני מקוה שבקשר ובהמשך לשיחתינו כשהיתה כאן ,הצלחתה
תנוצל ,על ידה ועל ידי אחרים ,לקרב יהודים ליהדות ,יהדות אמיתית,
שבכך תלוי הקיום והחוזק של בני ישראל ,היכן שהם נמצאים ובאילו
תנאים שהם נמצאים :אם אלו תנאים של לחץ והגבלות מבחוץ ,או
מלחמה ומחלוקות פנימיות .בכל אלה יהודים זקוקים לכוחות יוצאים מן
הכלל כדי להציב התנגדות ולהצליח.
זהו דבר ודאי ,כפי שרואים בתולדות עמנו מזה כמה אלפי שנים,
שסוף־כל-סוף יהודים מנצחים .רק שחבל על הזמן ,וחבל על הנפשות,
רחמנא ליצלן ,וגם על הגופים ,שסובלים כתוצאה מההתרחקות ,או
ההתקרבות וההתקשרות הבלתי-מספקת ,של יהודים אחדים עם חלקים
אחדים של היהדות.
159 תשב״ ו -תשל״ה
בעומק יותר] ,גם[ לאחר ]הבנת[ חשיבותם הגבוהה ביותר של לב
יהודי ורגש יהודי ,ששניהם נובעים מהנשמה היהודית ,הדבר חייב
להתבטא במעשים מעשיים .ובדיוק כשם שצריכים לחיות כל יום וכל
היום ,כך גם צריך להיות ניכר במעשי האדם בחיי היום־יום שזהו יהודי,
ושהמעשים מתבצעים על־ידי יהודי ,כדי לקשר אותו עם מקורו :הוא
אוכל שונה מאחרים ,מנהל את מסחרו שונה מאחרים וכן הלאה .על אחת
כמה וכמה שכאשר מגיע שבת ויום טוב ,שאז כל היום שונה משאר ימות
השנה ,ולא כמו אצל עמים אחרים שההבדל מתבטא בכך שזה יום עבודה
וזה יום מנוחה ,אלא כפי שיהודים קוראים לזה :ימי חול וימי שבתות
וחגים ,כלומר ימים קדושים ,בניגוד לחולין ,ומנוחה היא רק פרט
ותוצאה מקדושה.
לאחר מה שעבר עליה ,הרי בעצמה ראתה כיצד כל שאר הגישות
להבטיח את קיום העם היהודי פשטו את הרגל .היחידה שמחזיקה מעמד
היא כאשר מקשרים יהודי עם שמחת-תורה ועם בית הכנסת ,דבר
שמחזיק את היהודי עד שמגיעה ההזדמנות שיוכל להתנהג כיהודי בכל
הפרטים; ללמוד תורה ,במילים פשוטות -את השולחן ערוך והמצוות,
ולקיימם בגלוי ,שאז שמחת-התורה ממלאת את משימתה האמיתית,
שהיהודי שמח בתורה ,הנעשית תורה שלו ) מל שון ״הוראה״( כל השנה,
והתורה שמחה בו ,בראותה שהיא אינה אצלו דבר שהוא מחזיק
במוזיאון ,אלא תורת חיים שחייו חדורים בה.
תקותי ,כי כמדובר בפרידה ,תנצל עוד רבות בשנים את אפשרויותיה
לעורר באלה שנפגשת עמם את הקשר שלהם עם יהדות ,וכן -כיון
שאפשר כעת לדבר בחופשיות -להוסיף לכך גם את התוכן ואת הרוח של
הכתוב לעיל ,שהם יראו את הגאון היהודי שלהם גם ברחוב ,והרי
המסקנה הלוגית ,והיחידה האפשרית מכך ,היא הרי פשוטה :לאכול
כיהודי )כשר( ,לדבר כיהודי )ללא לשון־הרע וכיו״ב( ,ובכלל להתנהג
בימות החול ובימות השבת והחגים כנכתב לעיל.
בברכה להמשך הצלחה ובשורות טובות.
נ.ב .מובן מאליו שהצטערתי לראות את הפרסום שעשו אודות
המצב והענין של ידידיה הטובים שם .אבל הנני מקוה ששיחותינו בעניין
זה תבאנה תועלת במקרים עתידיים ,שלכל הפחות ביחס אליהם ילכו
תורה . .״הוראה״ :ראה רד״ק לתהלים יט ,ח .זוהר חלק ג נג ,ב.
ידידיה הטובים שם :בברית המועצות.
-מ תו רג מו ת)ט׳תתסד( אגרו ת -קוד ש 160
בדרך הנכונה ,כדי שתצא מכך טובה ,לא חס ושלום ההיפך.
נ.ב.ב הנני מרשה לעצמי להעיר גם את ההערה הבאה ,שכמובן
מאליו לא היה נעים לעשות זאת כאשר נפגשנו ,בנוכחות אנשים אחרים.
והיא ,כי הנני מקוה שהיא עושה ומוודאת ביחס למצב ולהסתדרות של
מרת נחמה תחי׳ ליפשיץ )כוונתי אכן אליה עצמה( ,שכל זמן שעדיין
הרושם הראשוני ,קבלת פנים ,וכיו״ב ,חזקים ,עליה להבטיח ולוודא
הסתדרות מתאימה עבורה ,ובכלל זה גם ,כפשוט ,הסתדרות גם
בגשמיות ,בהתאם לפתגם העממי הידוע :הכה בברזל בעודו חם.