Igrot Kodesh · Letter 95 — Tanya and the Soul of Non-Jews — Reconciling Chassidus with Halachah

By the grace of Hashem,

Monday, 29 Menachem Av 5703,

To the distinguished young men, passionately devoted to the study of the legislative part of the Torah and of Chassidut, seeking elevation, the students of the Yeshivah*, may Hashem grant them long life, Farrandale, New York,

I greet you and bless you,

I have received your letter in which you ask me about the end of the first chapter of the Tanya, which explains that the souls of the other nations emanate from the three forces of evil, totally impure, in which there is no good at all. You wonder, nevertheless, whether these nations do not possess at least a little good. Indeed, how could it be otherwise, since they are asked to put into practice the seven Commandments of the descendants of Noach*.

Moreover, there exist righteous people of the nations, who have a share in the World to Come, according to the opinion of Rabbi Yehoshua, and the Rambam retains this principle for the Halachah*. Or perhaps one must maintain, as the Tanya says, that the other nations have no good at all.

If the analysis is based on logic, one can construct different reasonings. Thus:

A) If one advances that non-Jews actually possess a little good that acts in their personality, what difference must one make between the forces of evil that are totally impure and the one that possesses a little good? And why say that a good deed done by a non-Jew has no other motivation than to boast of it? Moreover, the tractate Sanhedrin considers that a non-Jew must also give Tzedakah. How then can one say that he possesses no good at all?

B) If non-Jews have no good at all, how can they exist? And even if they act to boast, they have nonetheless accomplished a good deed by giving Tzedakah, albeit with a bad intention. Now, how are they capable of a good deed if they possess no good at all?

In fact, Chassidut provides the explanation of all this. The Tzemach Tzedek writes: "The three forces of evil are, by themselves, totally impure and possess no good, but they can contain sparks of holiness that are found exiled within them."

A discourse of 5670 [1] specifies: "The Tanya says that the three totally impure forces of evil have no good at all. This does not mean that they do not contain a spark of holiness. If that were the case, they could not exist. Certainly, they draw their vitality from a force that merely surrounds them. Nevertheless, they must indeed possess the light of holiness. However, the spark they possess has distanced itself from its source and has become obscured to the point of taking the appearance of evil. This is why they do not feel the Divinity at all."

A text of 5665 [2] adds: "The good becomes evil, like a piece of permitted meat which, integrating into that which is forbidden, identifies with it" [3].

(...) One can indeed be surrounded by divine vitality without being aware of it. Conversely, this vitality can be engulfed in the personality of man.

All of this could be developed further, but I wish to answer you as quickly as possible and not delay my letter.

I wish you great success in study and in action.

With my blessing of immediate Teshuvah, immediate deliverance,

The director of the executive committee [4]

צה

ב"ה, יום ב' כ"ט לחודש מנ"א תשג"ה
האברכים המצוינים אי"א שוקדים בנגלה

ובדא"ח

ומשתוקקים לתרעא ודרתא תלמידי

התמימים שליט"א

פערנדייל נ. י.

שלום וברכה!

מכתבם בהערה ע"ד הכוונה בסש"ב ספ"א במש"כ שם דנפשות או"ה הם מגקה"ט שאין בהם טוב כלל . ונסתפקו אם יש באו"ה קצת טוב עכ"פ דלכאורה זהו מוכרח כיון דנצטוו בז' מצוות דב"נ. גם הרי יש חסידי או"ה ויש להם חלק לעוה"ב, (אליבי' דר' יהושע וכ"פ הרמב"ם הלכות עדות ספי"א והל' מלכים ספ"ח) או שאין בהם טוב כלל, וכל' הסש"ב.

והנה אם בסברא - י"ל כמה סברות לכאן ולכאן, ולדוגמא: א) אם נאמר דיש בהם טוב קצת ופועל בהם א"כ מהו החילוק בין גקה"ט וק"נ, ולמה כל צדקה וכו', אינן אלא להתייהר, ובפרט שבסנהדרין נז: דקאמר שם ביתו לצדקה משמע דאו"ה נצטוו אצדקה, ולמה נאמר עליהם (סש"ב ספ"א וספ"ו) "טמאות ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל". ב) א"ת דאין בהם טוב כלל - איך יש להם קיום גם כשעושין צדקה להתייהר הרי יש כאן מעשה טוב וכוונה רעה ואיך אפשר בהם מעשה טוב עכ"פ אם אין בהם טוב כלל.

אבל כבר נתבאר הענין בכתבי דא"ח והוא: בקיצור תניא להצ"צ (נדפס בס"ס דרמ"צ ח"א) פ"ו כתב וז"ל: גקה"ט ואין בהם טוב כלל (ר"ל בעצמותם אבל בבחי' גלות בו יש חיות אלקות ניצוץ מי"ס דעשי' שבתוכו י"ס דיצירה שבתוכו וכו'). וביתר ביאור כתב בד"ה פדה בשלום העת"ר כתב וז"ל: מ"ש בסש"ב דגקה"ט אין בהם טוב כלל אין הכוונה שאין בהם שום ניצוץ כלל שהרי א"א להיות קיום שום דבר בלי איזה ניצוץ טוב (הגם שקיומם הוא מהמקיף מ"מ בהכרח שיהי' בהם איזה ניצוץ וכו') רק שהניצוץ הוא שנתרחק ונחשך כ"כ עד שהוא כמו רע וכו' והיינו שאין בהם שום הרגש אלקי כלל וכלל וכו', עכ"ל. וכ"ה ג"כ בד"ה נר חנוכה עת"ר ובד"ה ויגדלו הנערים רס"ה כ' "דהטוב נעשה רע ע"ד חתיכה נעשה נבילה"*.

ועיין סש"ב פכ"ד ובאגה"ק סכ"ה ויעויין בקונטרס ומעין מאמר ד' שביאר שם דברי סש"ב פכ"ד ובהעתיק הל' שבסש"ב "ואע"ג דאיהו לא חזי" הוסיף התיבות "כלומר בלי הרגשתם". ועיין ג"כ בתו"א ד"ה ראה ריח בני שיש חיות בדרך מקיף - שאינם מרגישים - ובדרך פנימי שנבלע בהם וענין הבליעה נתבאר בד"ה פתח אלי' תש"ב.

ויש להאריך בכ"ז אבל כיון שממהרים במענה לא רציתי לעכב המכתב.

באיווי הצלחה רבה בתלמוד ומעשה

ובברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

יו"ר ועד הפועל
בד"ה וכל בניך ס"ג דלע"ל אף עכו"ם יתבררו כי יהי' ואת רוה"ט אעביר כו'.

צה
נדפסה בתניא עם מ"מ ליקוט פירושים וכו' פ"א ע' מח והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

לתוכנה ראה גם לעיל אגרת יד. *) עיין יו"ד סצ"ב ס"ד דעיקר ענין חנ"נ הוא רק בב"ח, ויומתק ע"פ מ"ש בזח"ב קכה, א דע"י בב"ח יונקת סט"א מהקדושה. וע"פ מ"ש במו"נ ח"ג [פמ"ח] דבב"ח הוא שייך לע"ז.