Igrot Kodesh · Letter 9528

By the grace of Hashem,

22 Tammuz* 5728,
Brooklyn, New York,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem and dedicates himself to communal needs, filled with alacrity, of multiple accomplishments, Rav* B. E. G.(1),

I greet and bless you,

Enclosed please find copies of my two letters(2). I wrote to Rav* Schlamme that I regard all this as a plan(3), and this must be taken in its most literal sense. If he truly wishes it, he will be able to retain his position at Beth Rivka*, as he has done until now — or even with yet greater dedication — even if he has, in addition, committed to accepting a rabbinical position. One can justify from Halacha* as well that it should be so. Nevertheless, this is not essential. What matters alone is his will and that of his wife — of one of them or of both together.

He himself does not know that I have sent you copies of these letters, and I leave it to your judgment to determine whether to tell him or not. With my blessing, and to give me good news,

P.S.: I enclose a letter from the Chassid*, Rav* H. M. A.(4). Our Sages said(5): "Honor him and suspect him" — and therefore, in this case as well, although this man assured me that his visit was solely for the purpose of clarifying the situation, I greatly fear that he will emphasize to them the importance of leaving the place(6) in order to relocate, for example, to where our friends the Rabbanim* Zevin and Wolf reside(7), adding to this terrifying reports, according to which a negative development for our brethren, the children of Israel, may be forthcoming.

In my view — and I stated this clearly to Rav* Z. S. — it is clear that this rumor was invented in order to frighten them and to pressure them into leaving. This has already been done repeatedly, in various places, and you understand what I am alluding to. I therefore fear that he will be compelled to act in the interests of those who delegated him.

Consequently, after he has left that place — where he will presumably spend the nine days*(8) — it is essential that you find a reason to visit the Rabbanim* Matusof, Pinson, and perhaps also Lipsker, as well as in Djerba, since he plans to visit all these places(9). You will seize the opportunity to encourage our brethren, the children of Israel, so that they have no fear — not only in our institutions but also in those that do not belong to Chabad* — and so that they continue their activities. The same applies to individuals. In the appropriate manner, you will emphasize to them that the most pressing problem is the fact that the youth settling where Zevin and Wolf reside are turning away from religion, under terrible pressure — the details of which you surely know. As long as there is no concrete change to put an end to that drift and that pressure, it is self-evident that no account should be taken of the various promises made.

They promised Chabad* that the young people educated in Chabad* institutions would henceforth be directed toward Chabad*(10), insofar as that is their wish. Therefore — and also considering the relations between the place of residence of Zevin and the friends of Rav* Z. S. who are here — it is clear that there is absolutely no reason to enter into conflict with these persons, except in cases of absolute necessity. It is therefore good that some time elapses before you visit the places to which Rav* Z. S. has gone. In this way, the deeper objective will not be as apparent. Likewise, as I said, you must find a good reason to visit Matusof and the others — some other justification. You understand what I mean.

All of the above is written on the basis of a presumption, a strong concern. No doubt Rav* Matusof and the other Rabbanim* will provide you with more details regarding this visit and the matters discussed. In this way, the situation will be clearer to you, and you will know what needs to be addressed.

May Hashem grant that you succeed in comforting our brethren, the children of Israel, wherever they may be; in strengthening their situation, both materially and spiritually; and in reinforcing and developing our institutions in every respect, with joy and enthusiasm.

I have duly received your letters of the 3rd and 7th of Shevat*, as well as the check of ten — as I may have already informed you — and the check of eight.

Notes

(1) Rav* Binyamin Eliyahu Gorodetski, director of the refugee relief office in Paris. See, regarding him, letter no. 8124.
(2) These are the two preceding letters: the first addressed to Rav* Schlamme, and the second to the students completing their studies at the Beth Rivka* teachers' seminary in Yerres.
(3) That the decision of his departure has not been definitively made.
(4) Rav* Chaim Mordechai Aizik Hadakov, director of the Rebbe's secretariat.
(5) See the tractate Kalla Rabbati*, chapter 9.
(6) That this person, Rav* Z. S., is asking the Rebbe's emissaries in Morocco and Tunisia to leave these countries.
(7) That is, in the Land of Israel, whose name is not cited because the mission entrusted by this letter concerned Arab countries.
(8) The nine days between Rosh Chodesh* Av* and Tisha B'Av*.
(9) Casablanca, Tunis, Meknes, and Djerba.
(10) Upon their arrival in the Land of Israel.

ט'תקכח

ב"ה,  כ"ב תמוז, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מרץ ורב פעלים וכו' הרבא"ג שי'

שלום וברכה!

מצו"ב העתק שני מכתבי .

ומה שכתבתי במכתבי להרב שלאַממע שי' שמביט אני על כל הענין בגדר של קס"ד, הפירוש כפשוטו. שבאם ירצה הנ"ל באמת, ימשיך בתפקידו בבית רבקה כמו עד עתה ועוד ביתר שאת, אפילו אם הי' מצדו איזה הבטחות בנוגע למשרת הרבנות וכו'. וגם על פי ההלכה יש להסביר זה. אלא שאין זה העיקר כי אם רצונו של הנ"ל וזוגתו, אחד מהם או שניהם יחד.

לא ידוע להנ"ל שהעתק המכתבים נשלח לכת"ר, ואל בינתו אשען אם לגלות לו עד"ז או לא.

בברכה לבשורות טובות.

נ. ב.

מצ"ב מכתב מהרה"ח וכו' הרחמ"א שי', וכיון שציוונו חכמינו ז"ל כבדהו וחשדהו הנה גם בנידון דידן חוששני שלמרות שאמר לי ברור שהביקור הוא רק בכדי לברר המצב, ידבר ע"ד הנחיצות שיעתיקו משם לשכונת ידידינו הרבנים זוין וואָלף וכיו"ב, ובהוספת שמועות מפחידות שעלול ר"ל להיות שינוי בלתי רצוי לאחב"י וכולי.

וכיון שלדעתי ואמרתי לו (להרז"ס שי') ברור שזהו שמועה שבדו מלבם בכדי להפחיד וללחוץ שיעתיקו וכו', וכפי שכבר עשו כמה פעמים ובכמה מקומות וד"ל, חוששני שיש עליו לחץ שידבר ברוח שולחיו וכולי.

ולכן מוכרח שלאחרי שיסע הנ"ל משם – שכפי המשוער יהי' שם משך של תשעה ימים, הרי ימצא כת"ר עילה לבקר אצל הרבנים מאַטוסאָוו , פּינסאָן ואולי גם ליפּסקר ודזשערבא (כיון שבתכנית הנ"ל לבקר בכל מקומות אלו), ולמצוא הזדמנות לחזק את לב אחב"י שלא יפחדו כלל וכלל, ולא [רק] המוסדות, גם אלו שלא מחב"ד, ימשיכו פעולותיהם, אלא גם אנשים פרטים. ובאופן המתאים לעורר הדאגה הכי גדולה להעברה מן הדת של הנוער המעתיק לשכונת זוין וואָלף, בלחץ איום, שבטח נודע לכת"ר הפרטים בזה. וכל זמן שלא יהי' שינוי בפועל לשלול העברה וכפי' הנ"ל מובן שאין לסמוך כלל על כל מיני הבטחות וכו' וכו'.

מובן ג"כ אשר כיון שהבטיחו לחב"ד שהנוער שהתחנך במוסדות חב"ד הרי מכאן ולהבא יכוונו אותם לחב"ד באם ירצו בכך, וכן מפני היחסים בשכונת זוין עם חברי הרז"ס כאן, אין ענין כלל וכלל צו רייסן זיך מיט זיי באם אין הכרח גמור בזה, ולכן טוב שיהי' הפסק מסויים בין ביקור כת"ר במקומות הנ"ל לביקורו של הרז"ס, בכדי שלא יהי' מודגשה כל כך הכוונה הפנימית. שלכן, כמוזכר לעיל, יש גם למצוא עילה שנוסע כת"ר למאַטוסאָוו וכו' לתכלית אחר וד"ל.

כל הנ"ל כתוב על פי השערה וחשש קרוב, ובודאי ידע כת"ר מהרבנים מאַטוסאָוו וכו' בפרטות יותר ע"ד הביקור והדיבורים וכולי, ובמילא יהי' המצב מפורט יותר לפניו וידע המוכרח לשלול וכו' וכו'.

ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח להרגיע רוח אחב"י בכל מקום שהם לבסס מעמדם ומצבם בגו"ר גם יחד ולבסס ולפתח את מוסדותינו בכל המובנים ומתוך שמחה וט"ל.

נתקבלו מכתביו מג' וז' שבט, וכן גם ההמחאה של עשרה (שאולי כבר הודעתי עד"ז) ושל שמונה.