Igrot Kodesh · Letter 959 — Chassidus & Avodas Hashem

With the help of Hashem,

It is a well-known saying of the Baal HaHillula* (the Previous Rebbe) about his students, that their task is to be "lamps to illuminate."

The words of tzaddikim* in general, and particularly the words of the Nesi'im* of Israel concerning their students and those bound to them, are exact, and also in their details. So it is also with the title "lamps to illuminate" — he is teaching the path to those bound to him in several fundamental matters.

Some of them:

Several qualities in an illuminating lamp: the lamp itself is a source of light — a luminary, even if in miniature form.

The lamp is composed of oil and wick — and the matters of the analogy are: oil — Torah[1] and mitzvos; wick — the person, meaning[2] the body, or more precisely a part of his soul, the nefesh* which is the partner[3] of the body, and more inwardly — the divine soul* garbed in the animal soul.[4]

When one kindles the wick, and it and the oil unite one with the other, the lamp shines with many[5] luminaries.

And in general these are[6] two types of light: dark light (nehora ukma) and white light (nehora chivra) — elevation and drawing down.

An additional advantage in the light of the lamp is that it specifically is fit for checking and searching in hidden places, in crevices and cracks[7] — it searches all the inner chambers of the belly.

All these matters in the analog are understood and sufficiently explained.

And [regarding] deed-above (asiyah l'eila) — by fulfilling all the above according to the directives of the Baal HaHillula, the lamp illuminates the part of the world pertaining to him, and all the more so his animal soul and divine soul — which is the purpose of the descent of the soul into this world, and upon this depends the purpose of the days of Moshiach* and the Resurrection of the Dead,[8] which shall be speedily in our days, amen.

Menachem Schneersohn

25 Adar Sheni 5711. Brooklyn N.Y.

[Published in Sefer Hamaamarim 5711 p. 202 and Likkutei Sichos Vol. 12 p. 1. (5) Berachos 52b. Tikkunei Zohar Tikkun 7 (50a). Zohar I 41b. Zohar II 216a, and elsewhere. (6) Zohar I 51a (beginning). And in Torah Ohr there at length. (7) Shulchan Aruch of the Alter Rebbe, beginning of siman 433. Pesachim 8a. (8) See Tanya ch. 37 at length.]

תתקנט

ב"ה,
ידוע פתגם בעל ההילולא שאמר על תלמידיו, אשר תפקידם הוא להיות "נרות להאיר".

דברי צדיקים בכלל, וביחוד דברי נשיאי ישראל אודות תלמידיהם והמקושרים אליהם - מדוייקים המה, ובפרטיהם גם כן. וגם בהתואר "נרות להאיר" - כן הוא, אשר מורה דרך הוא למקושריו בכמה וכמה ענינים עקריים.

ואחדים מהם:

כמה תכונות בנר המאיר: הנר עצמו הוא מקור לאור - מאור, אף כי זעיר אנפין.

כלול הנר משמן ופתילה - וענינים במשל: שמן - תורה 1ומצות. פתילה - האדם, היינו 2הגוף, יותר נכון חלק נשמתו נפש דאיהי שתופא 3דגופא, ובפנימיות יותר - נפש האלקית המלובשת בנפש 4הבהמית.

כשמדליקין הפתילה והיא והשמן מתאחדין זו עם זה, מאיר הנר בהרבה 5מאורות.

וכללותם 6שני מיני אור: נהורא אוכמא ונהורא חיורא - העלאה והמשכה.

ומעלה יתירה באור הנר, אשר דוקא הוא יפה לבדיקה וחיפוש במחבואות בחורים וסדקים - חופש הוא כל חדרי 7בטן.

כל ענינים אלו בהנמשל - מובנים ומבוארים הם למדי.

ועשי' לעילא - אשר על ידי קיום כל הנ"ל כפי הוראות בעל ההילולא, מאיר הנר את חלק העולם השייך לו ועל אחת כמה וכמה את הנה"ב ונפה"א שלו - אשר זהו תכלית ירידת הנשמה לעוה"ז ובזה תלוי תכלית ימות המשיח ותחיית 8המתים, שיהי' במהרה בימינו, אמן.

מנחם שניאורסאהן
כ"ה אד"ש, ה' תיש"א. ברוקלין נ. י.

תתקנט
נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 202 ובלקו"ש חי"ב ע' 1. 5) ברכות נב, ב. תיקונים ת"ז (נ, א).

זח"א מא, ב. זח"ב רטז, א. ובכ"מ. 6) זח"א נא, רע"א. ובתורה אור שם בארוכה. 7) שו"ע רבנו הזקן ר"ס תל"ג. פסחים ח, א. 8) ראה תניא פל"ז בארוכה.