Igrot Kodesh · Letter 98 — Elul and Tzedakah — Giving for This World and the Next

[22 Elul 5703]

I will conclude by evoking what is current. Our Sages note that the initials of the verse "gifts to his friends and donations to the poor" form the word Elul*. It is during this month that one must emphasize the importance of Tzedakah. The Rambam requires one to give, between Rosh Hashanah* and Yom Kippur*, more than during the entire rest of the year. Now, as the Mishnah says, if this is so for Tzedakah which allows one to live in this world, how much more is this so for that which gives access to the World to Come.

Tzedakah also possesses another superiority over that which brings life in this world. Indeed, the latter can sometimes be given to poor people who do not deserve it. And, as our Sages emphasize, one can punish someone by causing him to give Tzedakah only to such people, in order to remove from him all reward. This is all the more true if the Tzedakah money is used to lead children away from the faith.

The Tzedakah leading toward the World to Come does not present such a risk, especially when it allows one to educate children and strengthen adults in the study of Torah and the practice of Mitzvot. There is not even reason to fear that the Torah be taught to an unworthy disciple, all the more since it is forbidden to do so only in a case where such a situation is not inevitable, as the Alter Rebbe says in his Shulchan Aruch.

May Hashem grant us His Tzedakah, so that we be inscribed and sealed for a good and sweet year, within all the Jewish people.

צח

[כ"ב אלול תש " ג ]

...ואסיים בענינא דיומא: אמרו חכז"ל א יש ל רעהו ו מתנות ל אביונים ר"ת אלול כי אז מזדרזין בצדקה, והרמב"ם כתב (הל' תשובה פ"ג, ה"ד) נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה כו' מר"ה ועד יוהכ"פ יותר מכל השנה. ואם בצדקה שמביאתו לחיי עוה"ז כך, על אחת כמה וכמה בצדקה המביאתו לחיי עוה"ב, וכדמוכח במשנה (ב"מ לג, א).

ויש לומר עוד מעלה נוספת בצדקה לרוחניות מצדקה לחיי עוה"ז אשר בזו האחרונה יכול להיות לפעמים מכשול בעניים שאינם מהוגנים וע"ד מארז"ל (ב"ב ט, ב) הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהם שכר, ואין צריך לומר אם משתמשים במעות צדקה להעביר בני קטנים על הדת, משא"כ בצדקה השייכת לחיי עוה"ב דאין שייך חשש זה, ומכל שכן בחנוך קטנים וחיזוק גדולים בקיום התורה והמצות, שאז אין מקום גם לחשש הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון (חולין קלג, א.

ובפרט דאיסור זה י"ל שהוא דוקא אם אפשר באופן אחר. וכמ"ש בשו"ע לאדמו"ר הזקן הל' ת"ת פ"ד קו"א ס"א).

ויהי רצון אשר ע"י כי לך ד' הצדקה נכתב ונחתם בתוך כלל ישראל לשנה טובה ומתוקה.

צח
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1348.