Igrot Kodesh · Letter 9808

ב״ה ,ימי הסליחות ,ה׳תשכ״ח
ברוקלין ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
אחד מעניניו העיקריים של ראש-השנה הוא -כפי שכבר צוין
פעמים רבות -שזה זמן ההכתרה של הקב״ה ,מלך ישראל ומלך העולם,
דבר הקשור בתפילתנו העמוקה ובקשתנו הפנימית :מלוך על העולם כולו.
בקשה כזו -משמעותה נכונות מלאה ומוחלטת להיות במצב שהוא
בהתאם להכתרה האלקית .כלומר :להשתעבד ולהתמסר כליל אל המלך,
מעניניו העיקריים של ראש-השנה . .הכתרה :כדמוכח מהבקשה בכל תפילות ראש
השנה )מה־שאין־כן זכרונות ושופרות( מלוך על העולם ,והחתימה )וכן בקידוש( מלך על כל
הארץ .ובפירוש רש״י )במחזור וויטרי( דאומרים המלך הקדוש )וגם בערבית( לפי שאמר
הקב״ה המליכוני עליכם בראש השנה כדכתיב אני ה׳ אלקיכם וסמיך ליה בחודש הז׳ .ולכן גם
תקיעת שופר שהיא מצות היום ״הענין הראשון״ שבזה הוא ש״אנו ממליכין עלינו את הבורא״
)רס״ג .הובא באבודרהם( .וראה סידור האריז״ל ,פרי עץ חיים וכו׳ בענין ראש השנה.
מלן ישראל :וכנ״ל שתמליכוני עליכם ,ועל ידם )ותפילתם מלוך על העולם כולו( מלן
העולם )עיין לקוטי תורה דברים מא ,ד .נו ,ג .ועוד(.
דבר הקשור . .בקשתנו :להעיר גם מראש השנה )טז ,א( :אמרו לפני מלכיות כדי
שתמליכוני עליכם .לקוטי תורה דברים נו ,ג .ובכמה מקומות.
העמוקה ..הפנימית :כמבואר בכמה מקומות בענין שיר המעלות ממעמקים גר ובענין
בקשו פני גו׳ -ושייכותם לראש השנה)ולפני׳ ולאחרי׳(.
ט׳תקפח
נדפסח בלקוטי שיחות כרך ט עמוד .450תרגום )חפשי( בלשון הקודש נדפס בתורת מנחם
-אגרות מלך כרך א עמוד סא ואילך.
109 תשב״ ו -תשל״ה
עד שעצם מציאותו של האדם וכל אשר לו הם של המלך בלבד .זהו העניו
של קכלת עול מלכותי ימביד המתבטאת בכל הפרטים של חיי יום־יום.
לאמיתו של דבר ,צריך להיות ,ואכן ישנו ,בכל יום ,הענין של קבלת
עול מלכות שמים ,ובמיוחד כאשר אנו קוראים קריאת-שמע .ברם ,ישנו
הבדל יסודי :בכל יום מהווה הענין של קבלת עול -ההתחלה והתשתית
של ההנהגה במשך כל היום ,שכל עניניו יהיו מיוסדים ובנויים על קבלת-
עול .ואילו ראש-השנה הוא המועד שבו קבלת עול מלכותו היא תענין
והתוכן של היום ,היא מתגלית ומקיפה את כל המציאות של האדם עד
שהוא מתבטל לגמרי לאלקות.
כדי שקבלת-העול תהיה מלאה ואמיתית -חייב האדם לערוך
תחלה חשבון־צדק של התנהגותו עד עתה -תוך רגש עמוק של חרטה
ותשובה על הדברים שלא היו רצויים .תשובה אמיתית שוטפת את הלא־
טוב ועושה אותו לאהוב ונחמד קרוכ וידיד אל הקב״ה ,הוא ראוי ומובטח
שהקב״ה יקבל את הכתרתו וימלא את בקשתו של מלוך על העולם כולו.
כל תקופה וכל מקום -יש להם מעלות מיוחדות וקשיים מיוחדים.
שעצם מציאותו . .של המלך בלבד :ועל פי זה מובנים כמה מדיני המלך -עיין רמב״ם
הלכות מלכים)פרק ג הלכה ח -פרק ד .ושם )פרק ג הלכה ו( :לבו הוא לב כל קהל ישראל- .
ולהעיר מזוהר חלק ג רכא ,א .אגרת הקודש סימן לא .שו״ת חכם צבי סימן עד )אבל בפסקי
דינים להצמח צדק חלק יורה־דעה סוף סימן מ הכריע כדעת החולקים עליו( .ונסמן בדרכי
תשובה ובניצוצי זוהר שם .-וברש״י חוקת )כא ,כא( והוא מתנחומא :הנשיא הוא הכל .ראה
לקוטי שיחות כרך ד עמוד .1050
בכל הפרטים :להעיר מרמ״א ושולחן ערוך רבנו הזקן חלק אורח־חיים ריש סימן א :אין
ישיבת האדם כר.
ובמיוחד . .שמע :ברכות ריש פרק ב .וראה טור ושולחן־ערוך אורח־חיים ריש סימן סא.
הבדל יסודי :עיין דיבור המתחיל עלה ,תרצ״ט סעיף ב .סוף דיבור המתחיל שופר של,
תש״ב .ובכמה מקומות .תניא ריש פרק מא.
כדי . .ואמיתית . .ותשובה :ראה ריש דיבור המתחיל שיר המעלות ממעמקים ,תש״ג;
סוף דיבור המתחיל טוב טעם ,תש״ג .ועוד.
אהוב ונחמד וקרוב וידיד :רמב״ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ו .ועיין שם הלכה ז
דחשיב גם כן ד׳ ענינים .ואין כאן מקומו.
ומובטח :ברמב״ם שם :צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה.
עיין רמב״ם . .וברש״י חוקת :ראה גם לקוטי שיחות כרך יט עמוד 165ואילך .ספר
השיחות תשמ״ח כרך א עמוד . 222ושם נסמן.
ואין כאן מקומו :ראה גם לקוטי שיחות כרך כ ,עמוד 3־ 92ובהערות שם.
-מ תו רג מו ת)ט׳תקסח( אג רו ת־ קוד ש no
בתקופתנו קיימת בחוגים מסויימים שאיפה לעצמאות ולאי-תלות,
לא רק מבחינה חומרית אלא גם מבחינה אידיאולוגית; שאיפה וחתירה
שלא להיות כפופים לסדרים הממוסדים ושלא להעריך דברים לפני
שמבינים אותם בשלימות בשכל ,וכיוצא בזה .מצב כזה מהווה ,לכאורה,
הפרעה לנושא של ״קבלת־עול״.
במיוחד במדינות כאלה שהן עדיין צעירות )יחסית( וקיימות על
בסיס ועל ידי יזמה עצמית ואנרגיה עצמית ,ואשר רוח זו מאפיינת בהן
את כל סדרי החיים האישיים והחברתיים -דבר המקשה עוד יותר את
ההסתגלות למסגרת של קבלת עול.
אך למרות כל זאת קיים הכלל שאין הקב״ה מבקש מן האדם
דברים שלמעלה מכוחותיו .אם כן הרי מאחר שקבלת עול מלכותו יתברך
היא התוכן הפנימי של ראש־השנה )והבסיס לכל המעשים של כל השנה(
והדבר בתוקף עבור כל הזמנים והמקומות -ודאי הדבר שגם בזמננו
ובמדינות הנזכרות אפשרי והכרחי להגיע לקבלת עול מלכותו במלואה.
והאמת היא שיש מעלה מיוחדת בכך -דווקא בזמננו ובמדינות
הנזכרות :אדם שאינו בנוי באופן יציב על עצמאות ,אלא שפעמים אצלו
כך ופעמים להיפך ,הרי כאשר הוא מקבל על עצמו ענין של קבלת עול -
אין הדבר מבוסס אצלו דיו ,שכן אין זה חידוש בשבילו להתחרט ולשנות
את עמדתו .לעומתו מי שאינו רגיל להיכנע והוא בלתי תלוי בהלך רוחו
הרי כאשר הוא משתכנע שעליו להכיר במרות עליונה -מקיף אותו הדבר
באופן מעמיק יותר ויסודי יותר ,והוא מוצא בקרבו את העוז לשנות את
עצמו לגמרי ולתמיד.
והדבר מתבטא אצלו לא רק בתחושתו ובהכרתו ,כי אם גם
במחשבותיו ,דיבוריו ומעשיו ,עד לפרט הקטן ביותר .ואדרבה :כיון
שחלקו הגדול של היום ממולא במעשים ודיבורים מתבטאת בעיקר קבלת
עול מלכותו יתברך בדבוריו ומעשיו ,בקיום המצוות המעשיות ובכל פרטי
התנהגותו היום־יומית.
בד בבד מביא אותו הדבר לקיום רציני יותר ופעיל יותר של מצות
הכלל :איני מבקש אלא לפי כחן)תנחומא נשא יא .במדבר רבה פרשה יב ,ג( .ולהעיר גם
כן מעבודה זרה)ג ,א( :אין הקב״ה בא בטרוניא עם בריותיו .וסברא היא .ראה רמב״ם הלכות
תשובה ריש פרק ה.
מעלה מיוחדת :להעיר מביצה )כה ,ב( מפני כו׳ עזין)בחידושי אגדות שם( בבא מציעא
)פד ,א( חילך לאורייתא.
יותר ..כמוך :על דרך מה שנתבאר באגרת הקודש ריש סימן יב.
11ו תשב״ ו -תשל״ה
ואהבת לרעך כמוך ,ובמיוחד ביחס לקבלת עול מלכותו יתברך :להשפיע
על יהודי נוסף ,על יהודים רבים יותר ,שיקבלו על עצמם עול מלכותו,
ושגם אצלם לא ישאר הדבר רק בתחום השכל והרגש ,כי אם יתבטא
במחשבה דיבור ומעשה ,בחיי היום־יום.
ויהי רצון שקבלת עול מלכותו יתברך תביא מיד לקבל ברחמים
וברצון את תפילתנו ,ואבינו מלכנו יתן לכל אחד ואחת ,בתוך כלל ישראל,
שנה טובה ומתוקה בכל הבחינות ,בטוב הנראה והנגלה -מידו המלאה
הפתוחה הקדושה והרחבה.
בברכת כתיבה וחתימה טובה,
מנחם שניאורסאהן