Mishneh Torah — Transmission of the Oral Law מסירת תורה שבעל פה, Chapter 44

אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת שֶׁבְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן – יֵשׁ מֵהֶן הֲלָכוֹת שְׁהֶן מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה אַחַת בִּלְבָד, וְהִיא הַמִּצְוָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּבְרֵי קַבָּלָה הַרְבֵּה וְהִיא עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְיֵשׁ מֵהֶן הֲלָכוֹת שְׁהֶן כּוֹלְלִין מִשְׁפְּטֵי מִצְווֹת הַרְבֵּה, אִם יִהְיוּ אוֹתָן הַמִּצְווֹת כֻּלָּן בְּעִנְיָן אֶחָד: מִפְּנֵי שֶׁחִלּוּק חִבּוּר זֶה הוּא לְפִי הָעִנְיָנִים לֹא לְפִי מִנְיַן הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר לַקּוֹרֶא בּוֹ.

[Regarding] the halachot which pertain to specific subjects: Some of the halachot contain the laws governing only one mitzvah, this being a mitzvah that has many matters of the tradition [associated with it] and is a subject in its own right. Other halachot contain the laws governing many mitzvot, since they deal with the same subject matter, for I have divided this text according to topics, not according to the number of mitzvot, as will become clear to the reader. the Rambam explains that he chose to structure the text in this manner in order to make the subject matter more accessible to the reader.